רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 – 18:00

הפרת חוזה (הפרת הסכם) – מתי חוזה מופר ואיזה סעד לתבוע?

הפרת חוזה - הפרת הסכם

הפרת חוזה (הפרת הסכם) – הקדמה

לפני שנדבר על הפרת חוזה (הפרת הסכם) צריכים להבין קודם כל מהו "חוזה". חוזה הוא מצב בו לפחות שני אנשים/גופים, הכשירים מבחינה משפטית, מגיעים להסכמות. בדרך כלל במסגרת חוזה צד אחד מעניק מוצרים/שירותים, והצד האחר מתחייב לשלם בגינם בפרקי זמן מוגדרים ומוסכמים מראש.

באופן תיאורטי אפשר לחתום על חוזה גם עם אדם שאינו כשיר מבחינה משפטית (לדוגמה אדם חולה נפש או קטין) אך ניתן יהיה להעלות טענות משפטיות רבות כנגד חוזה שכזה וסביר מאוד להניח שגם אם תתרחש הפרת חוזה (הפרת הסכם) בית המשפט לא יעניק לכם סעד כלשהו במקרה כזה.

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע שחוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. "הצעה" מוגדרת בסעיף 2 לחוק, כך:

פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

קיבול מוגדר בסעיף 5 לחוק, כך:

הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

סעיף 6 מוסיף וקובע שקיבול הצעה יכול להתבצע באמצעות התנהגות:

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.

(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.

כלומר, לא חייבים לחתום על חוזה אלא מספיק שהתנהגות הצדדים להסכם מעידה על הסכמתם לתנאי החוזה. לדוגמה: הוזמן שרברב לבית הלקוח. הלקוח הציע לשלם לשרברב 500 ש"ח בגין שירותיו. השרברב התחיל לבצע את התיקון בבית. עצם התחלת ביצוע התיקון בבית עשויה להחשב כהסכמה בהתנהגות להצעת הלקוח לשלם 500 ש"ח בגין השירות.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין מסביר על חוזה ומה קורה בעת הפרת חוזה

שני סעיפים חשובים נוספים שכדאי להכיר עוסקים בחובת תום הלב לפני חתימת החוזה ואחרי חתימתו. סעיפים אלה מוזכרים בכל תביעה כספית או תביעה אזרחית העוסקת בסוגיית הפרת חוזה (הפרת הסכם). הפרת חוזה (הפרת הסכם) עשויה להיות גם עילה מתאימה לצורך בירורה של תביעה ייצוגית, אם מדובר בגוף/אדם אשר הפר חוזים בצורה דומה/זהה ביחס לקבוצה גדולה מאוד של אנשים, וגרם להם נזק.

סעיף 12 עוסק בתום לב במשא ומתן לכריתת חוזה (טרם חתימת החוזה בפועל):

(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים.

סעיף 39 עוסק בקיום חוזה בתום לב (כלומר, השלב שלאחר שהחוזה נחתם):

בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

ברוב המקרים חוזה לא חייב להתבצע בכתב. אחד החריגים לכך הוא בעת מכירת/רכישת דירה – במצב כזה החוזה חייב להתבצע בכתב. אחד החסרונות של חוזה בעל פה הוא שעשוי להיות קושי להוכיח את כל התנאים וההסכמות אליהם הגיעו הצדדים. אם אתם החלטתם לערוך חוזה בעל פה, כדאי להקליט את ההסכמות, או לכל הפחות, לדאוג לכך שיהיה איתכם עד אחד לפחות על מנת שיוכל להגיע להעיד בבית המשפט לטובתכם במידת הצורך.

חוזה כמעט תמיד יהיה מוגבל בזמן. בפסיקות בתי המשפט ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך שבתי המשפט לא מקבלים טענות לפיהן יש לקיים חוזה כלשהו באותו אופן ללא הגבלת זמן. טענות מסוג זה נפוצות בתביעות צרכנים נגד חברות תקשורות אשר הציעו בעבר תנאים שאינם קיימים היום. במקרים אלה לעיתים הצרכנים מבקשים לקיים את החוזה ללא הגבלת זמן באותם תנאים. לאור השינויים החלים במשק אין זה סביר לצפות שתנאים מסוימים ינתנו ללקוח ללא הגבלת זמן כלשהי.

מי אשם בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם)?

פטור בשל אונס או סיכול החוזה

הפרת חוזה (הפרת הסכם) הוא מצב שבו בדרך כלל אחד הצדדים (או יותר) פועל בניגוד למוסכם. לדוגמה: נחתם חוזה לרכישת דירה מול קבלן שהבטיח לספק את הדירה עד לתאריך מסוים. הרוכשים שילמו את התמורה בגין הדירה אך הקבלן לא סיפק את הדירה במועד.

הפרת חוזה (הפרת הסכם)
הפרת חוזה (הפרת הסכם) לרכישת דירה

לכאורה התבצעה הפרת חוזה (הפרת הסכם) מצד הקבלן ורוכשי הדירה רשאים להגיש תביעה בגין איחור במסירת דירה. הרוכשים עשויים גם לדרוש ביטול עסקה עם קבלן במטרה לקבל חזרה את כספם.

יחד עם זאת, ישנם גם מקרים בהם בוצעה הפרת חוזה (הפרת הסכם) בנסיבות שאינן בשליטתו של אחד הצדדים לחוזה. אם נחזור לדוגמת הקבלן: בעבר עלתה טענה מצד קבלנים שהם איחרו במסירת דירות מכיוון שמגפת הקורונה יצרה מציאות שלא אפשרה להם לעבוד, במיוחד לאור הסגרים שהטילה הממשלה. מכיוון שמדובר בעניין שהיה בלתי צפוי טענו הקבלנים שגם אם הם אלה שבגללם התרחשה הפרת חוזה (הפרת הסכם), הרי שאין לחייב אותם בפיצוי כספי. בהחלט ניתן למצוא דוגמאות לכך שבתי המשפט קיבלו טענה זו מצד הקבלנים, ולמרות הפרת חוזה (הפרת הסכם) מצידם, הרוכשים לא זכו לפיצוי כלל או קיבלו פיצוי מופחת.

ניתן לבסס מסקנה משפטית זו על סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר קובע כך:

18. (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.

שני הצדדים מפרים את החוזה – מי אשם יותר?

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להתבצע על ידי שני הצדדים. לדוגמה: אדם רוכש מקרר בחנות למוצרי חשמל. החנות התחייבה לספק את המקרר עד לתאריך מסוים, אך בפועל איחרה ביום אחד בלבד. כתוצאה מהאיחור הלקוח ביטל את אמצעי התשלום ומסרב לשלם עבור המקרר, על אף שקיבל אותו בפועל.

לכאורה בוצעה הפרת חוזה (הפרת הסכם) על ידי החנות, כי היא איחרה בפועל באספקת המקרר. ומצד שני, המקרר סופק ללקוח אך עתה הלקוח לא משלם בגינו. האם במקרה כזה הלקוח זכאי לפיצוי כלשהו או לא לשלם כלל עבור המקרר בטענה שהחוזה הופר?

על מנת להבין את התשובה על השאלה צריכים להכיר מושג משפטי נוסף והוא "הפרה יסודית". מושג זה מוגדר בסעיף 6 חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר קובע כך:

"הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

בדוגמת הלקוח שרכש את המקרר ניתן יהיה לטעון שהאיחור באספקת המקרר הוא הפרת חוזה (הפרת הסכם) יסודית אם הלקוח יוכיח שהוא הדגיש עוד לפני הרכישה לנציגי החנות שיש חשיבות רבה מועד באספקת המקרר במועד, שאם לא כן יגרם לו נזק משמעותי מאוד. ברוב המקרים לא נגרם נזק משמעותי מאוד בעת איחור באספקת מקרר ביום אחד, ולכן הסבירות שבית המשפט יראה בכך הפרה יסודית היא סבירות נמוכה מאוד.

מנגד, אין שום מחלוקת שהחנות לא הייתה מספקת ללקוח את המקרר אם הייתה יודעת שהוא יבטל את התשלום ולא ישלם לה בגין המקרר, במיוחד לאחר שהמקרר כבר סופק לו. בנסיבות אלה סביר להניח שבית המשפט יראה בכך הפרה יסודית של החוזה בין הצדדים. במקרים אלה בית המשפט יחייב את הלקוח לשלם בגין המקרר, וכן, לשלם פיצוי לחנות.

גרם הפרת חוזה (הפרת הסכם)
הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להתבצע על ידי שני הצדדים או אפילו על ידי צד שלישי שאינו צד להסכם

גרם הפרת חוזה שלא כדין

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להתבצע בעקבות פעולות שעשה צד ג' (מי שאינו צד לחוזה) על מנת למנוע מאחד הצדדים לחוזה (או שניהם) לקיים את החוזה כמוסכם. לדוגמה: לצורך רכישת דירה שלומי לקח הלוואה ממשה. שלומי היה צריך להעביר את הכספים ליוחאי עד תאריך מסוים. שלומי לא ידע שגם משה מעוניין לרכוש את הדירה מיוחאי. במטרה להכשיל את שלומי, משה לא מעביר אליו את כספי ההלוואה, כדי שיוחאי יודיע לשלומי על הפרת חוזה (הפרת הסכם) וביטולו, ובסופו של דבר ימכור את הדירה למשה.

כלומר, על פי הדוגמה משה גרם לכך ששלומי יפר את החוזה מול יוחאי.

בסוגיות שכאלה מטפל סעיף 62 לפקודת הנזיקין, אשר קובע כך:

62. (א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.

כלומר, על פי הדוגמה, לא רק שיוחאי יוכל לתבוע פיצויים משלומי, אלא גם משה.

חוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה

חוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה קובע אילו סעדים רשאי לדרוש אדם אשר נפגע בעקבות הפרת חוזה (הפרת הסכם). חוק זה אף מגדיר מהי בדיוק הפרה, מי יכול לקרוא עצמו נפגע ומהו נזק. כל אלה קבועים בסעיף 1 לחוק אשר קובע כך:

1. (א)

בחוק זה –

"הפרה" – מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;

"נפגע" – מי שזכאי לקיום החוזה שהופר;

"אכיפה" – בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא-תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן;

"נזק" – לרבות מניעת ריווח.

(ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה – גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע

במסגרת תביעה על הפרת חוזה ניתן לדרוש את הסעדים הבאים:

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להוביל לדרישה לאכיפת החוזה

אחד הסעדים האפשריים בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם) היא דרישה לאכוף את החוזה. לדוגמה: לקוח רכש רכב ב-100,000 ש"ח והיבואן מסרב לספק את הרכב. במקרה כזה ניתן להגיש תביעה נגד יבואן רכב ולדרוש מבית המשפט לחייב את היבואן לספק את הרכב (אכיפה של החוזה).

בעניין זה סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כך:

הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) החוזה אינו בר-ביצוע;

(2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;

(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;

(4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין.

כלומר, לא בכל מקרה ניתן לדרוש אכיפת חוזה בעת הפרתו, אך למעט החריגים המוזכרים בסעיף 3, לא צריכה להיות מניעה לדרוש סעד זה.

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להוביל לדרישה לביטול החוזה

סעד נוסף בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם) זו דרישה לביטולו של החוזה. לדוגמה: אדם שוכר קבלן שיפוצים לצורך ביצוע שיפוץ בביתו. קבלן השיפוצים אינו מגיע לעבודה על אף שקיבל את הכספים. ניתן להגיש תביעה נגד קבלן שיפוצים ולדרוש את ביטול ההסכם (השבת הכספים).

חשוב לשים לב: אין שום אפשרות להגיש תביעה אחת בה דורשים אכיפת החוזה וביטול החוזה. אלה סעדים מנוגדים.

סוגיית ביטול החוזה מוסדרת בסעיפים 7-9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), אשר קובעים כך:

הזכות לביטול

7. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

(ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.

דרך הביטול

8. ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה.

השבה לאחר ביטול

9. (א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.

(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק.

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להוביל לדרישה לקבלת פיצוי כספי

הפרת חוזה (הפרת הסכם) - מתי חוזה מופר ואיזה סעד לתבוע?
פיצוי כספי בגין הפרת חוזה (הפרת הסכם)

סעד נוסף שניתן לדרוש בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם) הוא פיצוי כספי. שימו לב שניתן לדרוש פיצוי כספי ביחד עם סעדים נוספים כגון אכיפת חוזה או ביטול חוזה.

הפיצוי הכספי שניתן לדרוש יכול להיות פיצוי בגין נזק ממוני (נזק כספי שניתן לכמת בכסף) או נזק לא ממוני (לדוגמה תביעה על עוגמת נפש).

הזכות לקבל פיצוי כספי בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם) קבועה בסעיפים 10-16 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה):

הזכות לפיצויים

10. הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

פיצויים ללא הוכחת נזק

11. (א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה.

(ב) הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר.

שמירת זכות

12. האמור בסעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 10; אולם אם היתה התמורה שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה, או שלא היתה תמורה כלל, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי האמור בסעיף 11.

פיצויים בעד נזק שאינו של ממון

13. גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.

הקטנת הנזק

14. (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין.

פיצויים מוסכמים

15. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.

(ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים.

עורך דין אדי בליטשטיין
נפגעתם בעקבות הפרת חוזה (הפרת הסכם)? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

למעט חריגים, חוזה יכול להתבצע גם בעל פה. החיסרון של הסכם בעל פה הוא שישנו לעיתים קושי להוכיח את הסכמות הצדדים, ולכן אם החלטתם על חוזה בעל פה כדאי להקליט את ההסכמות או לדאוג לכך שיהיו עדים שיוכלו, בעת הצורך, להעיד לטובתכם בעניין החוזה בבית המשפט.

הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להתרחש על ידי צד להסכם, שני הצדדים להסכם ולעיתים הפרת חוזה (הפרת הסכם) יכולה להתרחש בעקבות פעולה של צד ג' שכלל אינו צד לחוזה. בנסיבות מסוימות בעקבות הפרת חוזה (הפרת הסכם) ניתן יהיה לתבוע לא רק את הצד לחוזה שהפר את החוזה, אלא גם את אותו צד ג' שגרם להפרתו בפועל.

בעת הפרת חוזה (הפרת הסכם) ניתן לתבוע את הסעדים הבאים: אכיפת החוזה, ביטול החוזה ופיצוי כספי. במסגרת כתב תביעה אחד לא ניתן לכלול סעד של אכיפת החוזה עם סעד של ביטול החוזה, משום שמדובר בסעדים מנוגדים.

שאלות נפוצות בעניין הפרת חוזה (הפרת הסכם)

  • האם בעת הפרת חוזה עלי להודיע לצד שכנגד שאני מתכוון לתבוע אותו?

    אין חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, במיוחד אם הפרת חוזה גורמת לנזק חמור ומיידי, אך במקרים רבים הדבר יכול לשרת אתכם.

  • איזה סעדים אני יכול לדרוש במסגרת תביעה על הפרת חוזה (הפרת הסכם)?

    ניתן לדרוש את אכיפתו של החוזה, ביטולו של החוזה או פצוי כספי. לא ניתן לדרוש גם אכיפת חוזה וגם ביטול חוזה, אך ניתן לדרוש פיצוי כספי בנוסף על אכיפת החוזה או פיצוי כספי בנוסף על ביטול החוזה.

  • האם ניתן להגיש תביעה על הפרת חוזה לבית משפט לתביעות קטנות?

    כן, אך בית משפט לתביעות קטנות יוכל להעניק לכם פיצוי כספי עד לסכום של כ-34 אלף ש"ח בלבד (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).
    במסגרת תביעה קטנה לא תוכלו לדרוש סעד של אכיפת החוזה כי לבית משפט לתביעות קטנות אין סמכות להעניק סעד כזה.

  • מהו שכר טרחת עורך דין לצורך ייצוג בתביעה בגין הפרת חוזה?

    גובה שכר הטרחה משתנה מתיק לתיק, בהתאם למורכבות המקרה. אין מחיר אחיד לייצוג בתביעות בגין הפרת חוזה (הפרת הסכם).

.

רוצים לחזור לחלק ספציפי במאמר?

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

מידע רלוונטי נוסף
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 100 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב