כתובת: רחוב ההגנה 13, ראשון לציון | טלפון: 03-6427876 | דוא"ל: [email protected]

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

סוחר רכבים משומשים מכר רכב אובדן להלכה – בית משפט הורה לפצות

סוחר רכבים משומשים

סוחר רכבים משומשים שמוכר ללקוח רכב אחרי תאונה או בסטטוס אובדן להלכה או אובדן גמור להלכה, או מסתיר מהקונה פרטים מהותיים אחרים בעניין מצבו האמיתי של הרכב (שיכולים להשפיע על שווי הרכב), מסתכן בחיוב בפיצויים אחרי שתוגש נגדו תביעה כספית או תביעה אזרחית, או אפילו תביעה קטנה.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים במסגרת תביעות נגד סוחרי רכבים. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

סוחר רכבים משומשים חייב להחתים על טופס גילוי נאות

בעת מכירת רכב יד שניה סוחר רכבים משומשים מחוייב מכוח חוק מכירת רכב משומש להחתים את הלקוח על טופס נפרד מהסכם ההתקשרות או זיכרון הדברים, שנקרא טופס גילוי נאות.

במסגרת טופס זה כל סוחר רכבים משומשים חייב לפרט מהם הפגמים הידועים לו ברכב. הטענה כי סוחר רכבים משומשים לא ידע על פגם מהותי ברכב, במיוחד כאשר מדובר בפגם כגון הגדרת הרכב כ"אובדן להלכה", לא תתקבל בבית המשפט.

עורך דין לענייני רכב
עורך דין אדי בליטשטיין – עורך דין לענייני רכב

מדוע סוחר רכבים משומשים לא יספר לעולם ללקוח שהרכב מוגדר בסטטוס אובדן להלכה?

כל סוחר רכבים משומשים רוכש לעיתים במודע רכבים בסטטוס אובדן להלכה. מדובר ברכבים שעברו תאונות קשות או כאלה שפשוט אינן מצדיקות תיקון. במצב כזה חברות הביטוח משלמות את דמי הביטוח לבעל הרכב אך נוטלות חזקה ברכב. לאחר מכן הרכב הפגום נמכר לסוחרי רכבים אשר מתקנים את הרכבים בשטחים או בכל מקום אחר שאינו המוסך המורשה של החברה.

לאחר התיקון הרכב עשוי להיראות חדש לחלוטין מבחוץ, אך מבפנים יתכן שמדובר במלכודת מוות לא בטיחותית. גם אם נקח בחשבון את עלויות התיקון, סוחר הרכבים מוכר רכב בסטטוס אובדן להלכה ברווח אדיר, ולעיתים מעל המחירון.

ברור שאם סוחר רכבים משומשים יגלה לקונה שהוא עומד לרכוש רכב אובדן להלכה, הרכב פשוט לעולם לא ימכר.

מה לעשות עם סוחר רכבים שעבד עליכם?

מיד אחרי שגיליתם שהרכב עבר תאונה או שיש בו פגם מהותי אחר שלא גולה לכם לפני ביצוע העסקה, פנו מיד בכתב לסוחר הרכבים. ניתן לפנות במסגרת מכתב התראה רשמי או אפילו באמצעות שליחת הודעה בוואטסאפ. מה שחשוב שיהיה תיעוד בכתב שניתן יהיה להציג בבית המשפט.

במסגרת הפניה בכתב תודיעו לסוחר שגיליתם שהוא הסתיר מכם פרטים מהותיים בעניין הרכב ותדרשו ביטול עסקת רכב משומש.

סביר להניח שסוחר הרכבים יתעלם מכם או לא יסכים לדרישתכם. במצב כזה עליכם לפנות מיד לבית המשפט. כל התמהמהות עשויה לפגוע בכם או בסיכויים שלכם לבטל את העסקה.

במסגרת כתב תביעה צריכים לכתוב בצורה מפורשת שאתם דורשים שני סעדים עיקריים (ניתן לחשוב על סעדים נוספים): 1. ביטול עסקה; 2. פיצוי כספי (לרבות הוצאות משפט וגם שכר טרחת עורך דין).

פסיקת בית המשפט בעניין סוחר רכבים משומשים שהסתיר מידע בעניין רכב אובדן להלכה

במסגרת ת"ק 18741-02-23 נגה פנגרל ואח' נ' הנר בן סעיד (פסק דין מיום 7.8.2023) דובר על סוחר רכבים שמכר לקונה רכב מסוג Toyota CHR שהוכרז עוד לפני המכירה כ"אובדן להלכה".

במקרה זה בית המשפט הורה לנתבע (סוחר רכבים משומשים) להחזיר לתובעת עשרות אלפי שקלים.

בפסק הדין נקבע כך:

הנתבע, סוחר שעיסוקו במכירת רכב משומש, מכר לתובעת רכב מדגם טויוטה CHR [להלן:"הרכב"]. אחר זמן התגלה לתובעת כי טרם מכירתו לה הוכרז הרכב ככזה שעבר "אבדן להלכה".

הכרזת "אבדן להלכה" וליתר דיוק "אבדן גמור להלכה" משמעותה כי נגרמה לרכב פגיעה חמורה, שנאמדה על ידי שמאי, שעלות תיקונה עולה על שיעור מסוים מערך הרכב שהינו  גבוה יחסית, כקבוע בתנאי הפוליסה, ולפיכך שילמה חברת הביטוח למבוטח, בעליו של הרכב באותה העת, בגין אותה פגיעה, את מלוא שווי הרכב.

להכרזה זו שפועלה בשדה הביטוחי שבין המבוטח לחברת הביטוח, כנפיים גם בשדה המסחרי, זה שבין מוכר רכב לבין רוכש רכב. קיומה של הכרזת "אבדן גמור להלכה", שיסודה בקביעה שמאית אשר על פי ידיעה שיפוטית משקפת פגיעה בערך הרכב בטווח שבין 45% ל-59%, הינו פרט מהותי המשפיע באופן דרמטי על סחירותו של רכב וממילא על ערכו.

אשר על כן עמדה הפסיקה כצוק איתן על כך שמוטל על מוכר רכב, ובפרט מי שעיסוקו במכירת רכב משומש וחלות עליו הוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 [להלן: "חוק רכב משומש"] להכריז על הכרזה זו באמצעות גילויה הנאות בדרך שקבע לעניין זה חוק מכירת רכב משומש. כן הטעימה הפסיקה כי נוכח הוראות חוק המכר תשכ"ח-1968 [להלן: "חוק המכר"], אף העובדה שהרכב נבדק טרם רכישתו במכון בדיקה אינה פוטרת את המוכר מחובתו לגלות פרטים מהותיים, וכי הבדיקות שעורך קונה ביחס לטיב הממכר, יעילות וטובות כלפי הקונה עצמו, אך אין בהן כדי לפטור את המוכר ממסירות עובדות ביחס לאי התאמת הממכר וזאת משום שהלכה היא כי "רק ידיעה ממשית של הקונה על אודות אי-ההתאמה תספיק כדי להחריג את תחולתו של סעיף 16 לחוק המכר;

רשלנות, ואפילו רשלנות חמורה, מצִדו, אין בה די כדי להציל את המוכר" [ראו ע"א 8068-11 עיני נ'  שיפריס [פורסם בנבו] (2014), ת"א 152236-02  דקנר נ' אגמי [פורסם בנבו] (2007), ת"א 34382-06-16 מעוז נ' בנג'ו – קאר ליס בע"מ [פורסם בנבו] (2020) , להלן : "פרשת מעוז", ת"ק 3039-02-19 כהן נ' קרסו מוטורוס בע"מ [פורסם בנבו] (2020), ת"ק 55783-11-21 הלל נ' קשיש (2022), ת"א 24117-10-21 אלמקייס נ' לוי [פורסם בנבו] (2023), ועוד]

בת"א 19696-08 מאיה נ' ארביב [פורסם בנבו] (2014) אף שורטט כי "לנוכח הגיוון הרב בסוגי התאונות והנזקים, אין די בכך שמוכר רכב, ובוודאי מי שעיסוקו בכך, ידווח לקונה באופן לאקוני ומעורפל כי הרכב "עבר תאונה מאחור", ואפילו אין די בכך שידווח קונה על "תאונת שלדה קשה", שכן דין אחד לתאונת שלדה קשה "סתם", ודין אחר לתאונת שלדה שבעקבותיה הוכרז הרכב כאובדן להלכה והופעלה הפרוצדורה לפי תקנה 309.

כאמור, במקרה שלפניי אין מחלוקת על כך שארביב ידע כי הרכב הוכרז כאובדן להלכה, ולכן היה עליו לגלות זאת במפורש לתובעות". במסגרת פסק הדין שניתן בערעור שהוגש על הכרעה זו אישר בית המשפט המחוזי כך: "מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא לפיה מוטלת על המוכר חובת הגילוי בדבר התאונה הקשה והכרזתו של הרכב "כאובדן גמור להלכה" [ע"א 299-04-14  ארביב נ' מאיה [פורסם בנבו] (2016)].

הכתובים שנפנף בהם הנתבע עצמו בכתב הגנתו כסימן כשרות [ראו מדרש בראשית רבה, סה', א']  דווקא הם מכריזים על כך שהתנהלותו כלפי התובעת הינה בגדר "אבדן גמור להלכה" מצדו הן של חובת תום הלב בהתאם לסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 [להלן-"חוק החוזים"], הן של חובותיו הרלוונטיות בהתאם לחוק המכר, והן של חובותיו בהתאם לחוק מכירת רכב משומש לפיהן עליו לציין בכתב ו"במדויק" את הפגיעות ברכב.

כל זאת שעה שהסכם המכר הסטנדרטי עליו החתים הנתבע את התובעת מצניע בסעיף האחרון לו תניית פטור הנוגדת את חובותיו הקוגנטיות של הנתבע בהתאם לחוק מכירת רכב משומש ולפיה: "המוכר אינו אחראי אם הרכב היה בעברו אבדן להלכה", ומעשה מרכבה זה מצד הנתבע עשוי ללמד על כך שמכירת רכבים כאמור הינה חלק מפעילותו המסחרית הרגילה, וכאשר בטופס הגילוי הנאות בהתאם לחוק מכירת רכב משומש נכתבו רק המילים הבאות: "הח' דלת.

עבר ביטוחי", ברם נטען על ידי הנתבע כי התובעת אף הוחתמה על תדפיס של מרכז הסליקה של חברות הביטוח שבאחת משהמשבצות הרבות הכלולות בו מופיע מידע לפיוהרכב הוכרז כ"אבדן גמור (להלכה)". כל זאת שעה שנהיר כי שביליו של תדפיס זה אינם נהירים לרוכש רכב מן השורה שאינו בקי בעסקי הביטוח  [להלן – "תדפיס מרכז הסליקה"].

אף מבלי להזדקק להכחשותיה של התובעת בדבר חתימתה על המסמך האחרון המדובר, ולספקותיה הכנים ביחס לכך שעובר לחתימתה על טופס הגילוי הנאות צוין בו עניין "העבר הביטוחי" [ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 1, שורות 28-32. ולעניין נטל ההוכחה במחלוקת כאמור – ראו תא"מ 29864-08-20 גרנות נ' יהודה יזדי – רכב וחלפים בע"מ [פורסם בנבו] (2021), להלן "פרשת גרנות", בסעיף 11 לפסק הדין], מצאתי כי גם כאן "מבקשת עמדת" הנתבע "לרוקן את החוק מעיקר תוכנו" [ראו ע"א 31472-01-23 ר. אוטו חי-ליס בע"מ נ' אלשייך [פורסם בנבו] (2022)].

כקילורין לעיניים הם הדברים אשר נאמרו וצוטטו לעניין זה בפסק דינה של כב' השופטת אפרת רחל מאירי בת"ק 7827-01-22 בוארון נ' שלום [פורסם בנבו] (2022), בזו הלשון: "ויודגש שוב; תאונה שבעקבותיה רכב הוכרז כאובדן להלכה שונה באופן מהותי מתאונה אחרת. רכב שהיה מעורב בתאונה אשר בעקבותיה נגרמו לו נזקים אשר מחייבים את השבתת הרכב כמפורט בתקנה 309 לתקנות לא יחזור לכביש אלא לאחר הוצאת תעודת תקינות כאמור בתקנה 310 לתקנות (ת"א 39138-09016  סמיון לייקין נ' רכב אסף-קניה מכירה טרייד אין [פורסם בנבו] (31.3.2021), ומפנה גם לעניין טל מאיה נ' אפי ארביב דלעיל).

הנתבע טען בכתב הגנתו כי כלל אינו זקוק לתעודה לפי תקנה 309 (א) לתקנות התעבורה ולכן לא קיימת תעודה כזו, אולם בדיון לפניי טען כי יש לו תעודה כזו ויכול להמציאה כשאין מחלוקת בין הצדדים במהלך הדיון שהרכב הוכרז כ"אובדן להלכה" ולא המציא זאת, ולא בכדי. דבר זה מטריד עוד יותר. על הנתבע היה לכתוב בטופס הגילוי "ברחל בתך הקטנה כי הרכב הוכרז בעבר כאבדן להלכה.

אין די במסירת פרט מהותי זה בעל פה. בנסיבות המקרה גם יש קושי לקבל את טענת הנתבע, לפיה הוא גילה פרט זה בעל פה, שכן, אם נקט בשקיפות מלאה היה מצופה ממנו ביתר שאת לנוכח מהותיות הפרט, לא להימנע מלרשום עובדה זו כנדרש בטופס הגילוי הנאות. משלא פירט עובדה זו בטופס הגילוי הנאות, הפר את חובת הגילוי שרבצה עליו" (עניין סמיון לייקין, פסקה 30 לפסק דינה של כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין)".

התנהלות הנתבע כאן ברושמו בטופס הגלוי הנאות רק את המילים "הח' דלת. עבר ביטוחי", אף אינה רחוקה מזו שתוארה כך בפסק דין אחר: "הנתבע טען כי בהסכם נכתב "ידוע לקונה שהיה לרכב פגיעה מלפנים", ובכך יצא ידי חובתו, ואולם לדעתי, הנתבע לא קיים את חובת הגילוי המוטלת עליו, ואף רחוק מכך.

הרישום, כפי שבוצע, לגישתי מהווה חלק מההטעיה המכוונת וההסתרה המכוונת אשר בוצעה על ידי הנתבע, כטלאי המיועד לכסות את התרמית אשר בוצעה בפועל. האמירה "פגיעה מלפנים", להבדיל מ"הרכב עבר תאונה חזיתית, בעקבות הוכרז כ"אובדן להלכה", הוחלף המנוע ותקופת האחריות פגה בשל התיקון המהותי" (אשר כך היה צורך להיכתב, לגישתי, כגילוי נאות), כמוה כהצגת סופת הוריקן בתיאור של גשם מקומי" [ת"א 53591-05-16 יעקב אשל ת.ע.ש. פיתוח בע"מ נ' ירון אזולאי [פורסם בנבו] (2017), להלן – "פרשת אזולאי"]

בנקיטת הביטוי "עבר ביטוחי" עשה הנתבע שימוש על מנת לכסות על האמת, תחת גילויה. דינו של סוחר ברכב משומש המנצל כך את כוחותיו העודפים ואת פערי המידע בין הצדדים, ומתעמר כך בחובת הדיוק בלשון ביחס לעבר ביטוחי שהלכה למעשה הוא "אבדן גמור (להלכה)", אינו שונה מדינו של סוחר רכב משומש שישרבט בטופס הגילוי הנאות רק זאת – "עבר תעבורתי" או "עבר מכני" – כביטוי לפגיעות מהותיות ברכב.

על משקל שורתו הנפלאה של יהונתן גפן בשירו "כשאומרים", ולפיה "כשאומרים צנון, מרגישים את הלשון" [הכבש השישה עשר, שירים וסיפורים לילדים, 1978], הרי כשקוראים בטופס גילוי נאות  "עבר ביטוחי" מרגישים בפה היטב את התכסיס.

טעימה מתכסיסנות זו ניתן היה לחוש גם באולם בית המשפט כאשר נציג הנתבע ניסה לטעון כי העובדה שבתדפיס מרכז הסליקה מאופסת ירידת הערך המיוחסת לרכב, מצביעה על כך שמשמעות הפגיעה – "הינה אפסית".

 ולא היא, שהרי בתדפיס מרכז הסליקה שהציגה התובעת מוסבר במפורש כי במקרים של "אבדן גמור (להלכה)" אין דיווח על ירידת ערך שכן המבטח משלם את שוויו המלא של הרכב למבוטח, ועל זאת עמד בחקירתו גם המומחה מטעם התובעת, השמאי מאיר אייל, אשר הטעים גם זאת: "ירידת הערך פה היא מינימלית של 20 אחוז, רק בצורך ההגדרה של אבדן להלכה ירידת הערך הטכנית היא 20 אחוז כאשר בפועל ברמה המסחרית היא אפילו למעלה מכך, ואולי אפילו מאוד קשה להיפטר מהרכב הזה בהנחה שרוצים למכור אותו, אז השיעור הוא בלתי מדיד, כאשר עגמת הנפש למכור אותו היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.

בטופס המכירה לא מספיק לרשום שהמכור אינו אחראי לגבי אבדן להלכה, זה לא פוטר מאחריות, כאילו שאדם מן היישוב מבין את המושג הזה, כאשר הוא מבין את גודל החשיבות ביחס לשווי הרכב והקנין שהוא רוכש, לפיכך היה צריך באופן אקטיבי לציין את המילה הזאת ולהרחיב עליה על רמת ההשפעה בשווי הרכב וזה לא נעשה פה, וזה כוסה במכבסת מילים בתור עבר ביטוחי"

התובעת זכאית אפוא לפיצוי מהנתבע בשל הפרת החובה כלפיה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לכריתתו של חוזה, וזאת בהתאם  לסעיף 12 לחוק החוזים, אשר האפשרות לתבוע פיצויים מכוחו עומדת בעינה גם אם מדובר במקרה בו עומדת לנפגע הזכות לבטל את ההסכם [ראו דניאל פרידמן ונילי כהן "חוזים", להלן –"פרידמן וכהן", מהדורה שנייה, 2020, כרך ב', עמ' 18-20]. תבנית הפיצויים – הפער בין השווי האמתי של הממכר לבין המחיר שהוסכם עליו כתוצאה מההטעיה [ראו פרידמן וכהן, כרך א', עמ' 740-741, ע"א (מרכז) 3788-06 ויסמן נ' בן דוד, [פורסם בנבו] (2008), פרשת גרנות דלעיל, ופרשת אזולאי דלעיל, ופרשת מעוז דלעיל].

משהגעתי לכלל מסקנה כי כי המשא ומתן בין הצדדים נוהל על יסוד מצג חסר שהוצג לתובעת, דהיינו כי המחיר שסוכם בין הצדדים בתנאי שוק חופשי לא שקלל את עובדת הכרזתו של הרכב ככזה שעבר "אבדן להלכה", על כל הקשור בכך והמשתמע ממנה,  יש להפחית ממחיר הרכישה את הסך של 22,500 ₪ בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעת, שצורפה לכתב התביעה ועמדה בחקירה הנגדית.

עם זאת, לא מצאתי מקום להכיר בטענותיה הנוספות של התובעת לעניין הטעייתה גם ביחס לבעלויות ברכב ולמחיר המחירון של הרכב, וזאת משאלו לא בוססו כדבעי, עובדתית ומשפטית.

אשר על כן ישלם הנתבע לתובעת בתוך 30 ימים את הסך של 22,500 ₪, בצירוף הוצאות המשפט הבאות – שכ"ט השמאי בסך של 2,340 ₪, שכר עדות השמאי בבית המשפט בסך של 1,170 ₪, והוצאותיה הכלליות של התובעת בסך של 2,000 ₪.

הסך של 22,500 ₪ יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום רכישת הרכב ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן לבקש רשות ערעור על פסק דין זה מבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 ימים מקבלתו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

.
פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
מידע רלוונטי נוסף

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב