עורך דין אדי בליטשטיין

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי – האם זה אפשרי ומה הקושי בכך?

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי
עמותה בתפקיד תובע ייצוגי
5
(66)

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי – הוראות החוק

חוק תובענות ייצוגיות הוא זה שקובע מי יכול לשמש תובע ייצוגי, כלומר לייצג קבוצת נפגעים גדולה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. מדובר בתפקיד עם אחריות רבה משום שבית המשפט יכול לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית, לעיתים אפילו על הסף (מבלי לדון בטענות הצדדים לגופו של עניין), אם נבחר תובע ייצוגי שאינו ראוי או חסר עילת תביעה אישית.

סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1); ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).

לצורך הבנת הסעיף צריכים להכיר גם את הגדרת "ארגון" בחוק תובענות ייצוגיות:

"ארגון" – תאגיד, למעט תאגיד שהוקם על פי דין, או הקדש, הקיים ופועל באופן סדיר וממשי במשך שנה לפחות לקידום מטרה ציבורית, אחת או יותר, ושנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות בלבד, ובלבד שפעילותו אינה מטעם מפלגה או גוף פוליטי אחר או בזיקה למפלגה או לגוף כאמור או לשם קידום מטרותיהם;

משילוב הגדרת "ארגון" וסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות אנו למדים שגם עמותה בתפקיד תובע ייצוגי זהו דבר אפשרי.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי
עורך דין תביעה ייצוגית אדי בליטשטיין מסביר על עמותה בתפקיד תובע ייצוגי

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי – רק במקרים חריגים

ברירת המחדל בכל הליך ייצוגי היא שאדם או חברה שנפגעו באופן אישי יוכלו לשמש תובעים ייצוגיים, וזה גם מה שקורה בפועל במרבית ההליכים הייצוגיים.

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי זהו עניין שהפך ל"פופולארי" רק בשנים האחרונות, במיוחד במסגרת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא נגישות או בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא ספאם. במקרים אלה לעיתים מוקמות עמותות פיקטיביות שכל מטרתן הוא לייצג קבוצה במסגרת תביעות ייצוגיות. עמותות אלה לא באמת משרתות את הציבור.

מסיבה זו נקבעו מספר כללי סף שנועדו להתמודד עם תופעה זו. עמותה בתפקיד תובע ייצוגי חייבת להיות עמותה שקיימת לפחות שנה אחת, פועלת לקידום נושא או נושאים הרלוונטיים לאותו הליך ייצוגי, והכנסותיה משמשות למטרות ציבוריות בלבד (ולא נכנסות לכיסו של עורך הדין שמייצג אותה).

תנאי נוסף שחייב להתקיים הוא שהעמותה ניסתה לאתר תובע ייצוגי אחר (אדם או חברה שנפגעו באופן אישי) אך לא הצליחה. בעניין זה לא מספיק לפרסם פוסט בפייסבוק אלא צריכים להשקיע מאמצים משמעותיים יותר, לרבות לשלם בגין פרסום בעיתונות הכתובה. היחידה שפטורה מחובה זו היא המועצה הישראלית לצרכנות.

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי
עמותה בתפקיד תובע ייצוגי יכולה להוביל לתוצאה לא רצויה במסגרת הליך ייצוגי

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי יכולה להוביל לסילוק בקשת האישור על הסף

מכיוון שלעיתים נעשה שימוש לרעה בעמותות פיקטיביות, שכל מטרתן הוא רק להגיש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, ולגרוף כספים, ישנה חשיבות להקפיד על כך שהעמותה אכן מקיימת את כל התנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה, על מנת לאפשר לה לנהל הליך ייצוגי.

במקרים שישנו יותר מחשש שאכן מדובר בעמותה פיקטיבית ניתן לשקול הגשת בקשה לסילוק על הסף, ובית המשפט אכן עשוי לקבל את הבקשה ואף לחייב את העמותה בהוצאות משפט. כך קרה במסגרת ת"צ 43050-12-22 היבה – למען האדם הנזקק (ע"ר) נ' בנימינה – גבעת עדה. בעניין זה בית המשפט קבע, בין היתר כך:

המחוקק הביע את עמדתו כי יש להעדיף הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ע"י מבקש האוחז בעילה אישית או רשות ציבורית, כאשר הגשת בקשה כזו ע"י ארגון היא בבחינת החריג, ואפשרית בהתקיים מספר תנאים מצטברים. הראשון, יש להראות עמידה בהגדרת ארגון שקיבלה ביטוי בסע' 2 לחוק התובענות הייצוגיות לרבות שנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות שלקידומן הוא פועל בלבד. השני, על הארגון  להוכיח כי התובענה הייצוגית  נופלת בתחום המטרות הציבוריות אותן הוא מקדם.

והשלישי, על הארגון להראות כי קשה עד מאוד  לאתר תובע בעל עילה אישית, וגם כי פעל בהקשר זה  בשקידה סבירה מבחינה "כמותית" וגם מבחינה "איכותית", למעט מקרים חריגים שבהם קיים קושי אינהרנטי באיתור תובע בעל עילה אישית או נסיבות חריגות, מוצקות ומשכנעות אחרות ששללו אפשרות זו (רע"א 6897/14 ‏ ‏ רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות, פסקאות 33-41 לחו"ד כב' השופט דנציגר (‏9.12.15) (להלן: עניין : רדיו קול ברמה)).

אני סבור כי על יסוד התשתית המלאה שהונחה לפניי המשיבה לא עמדה בנטל משלא הוכיחה כי היא רשאית  להגיש את התובענה הייצוגית בה עסקינן, וגם אין סיכוי כי תצליח לעמוד בנטל זה בשמיעת בקשת האישור, וזאת משני טעמים חלופיים.

 הראשון- מהראיות שהובאו לפניי, ואשר אין חולק לגביהן, התברר כי כל ההליכים שניהלה המשיבה עד כה  על יסוד אותה העילה עליה היא סומכת בהליך דנן והסתיימו בהסדרי הסתלקות (10 במספר), הגמול הגיע לכיסו של בא כוחה. עד כה המשיבה או בא כוחה לא טרחו ולו לפתוח חשבון בנק לעמותה, נזכרו לעשות זאת ביום 19.2.24  ורק בעקבות הדיון שהתקיים לפניי והצפת שאלה זו, למרות, שבהתאם לנטען, העמותה פעילה עוד משנת 2010 דבר התמוהה ביותר.

אני גם לא מקבל את הטענה כי כספי הגמול מוחזקים ע"י ב"כ המשיבה בנאמנות, משטענה זו לא גובתה כראוי וגם נוכח השיהוי הניכר והבלתי מוסבר שדבק בהצגתה. לא זו ואף זו, המשיבה ובא כוחה גם לא הציגו ולו בדל של ראיה לכך שהכספים שהתקבלו בגין הגמול הושקעו או הוצאו או שקיימת תוכנית כלשהיא, לא כל שכן  סדורה,  להוצאתן בעתיד לקידום אחת המטרות שלשמן, כנטען,  המשיבה הוקמה והתאגדה.

לבד מהסיסמאות כי המשיבה  פעילה חברתית לקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות ומשלא הצליחה  להצביע על פעילות קונקרטית כלהשיא לא בעבר ולא לעתיד להוצאת הכספים שנפסקו לטובתה בגין הגמול, הרי הכף הנוטה למסקנה כי עסקינן  בהתאגדות פיקטיבית : "הדעת נותנת כי תכליתה של הדרישה בנוגע לנכסיו והכנסותיו של הארגון, היא לוודא שמנגנון התובענה הייצוגית לא ינוצל לרעה על ידי ארגון הפועל למטרות רווח" (רע"א 6641/20 י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נ' משה הייט, פסקה 13 (29.12.22)(להלן : עניין י.ו.א.ל).

השני – מתברר כי לא נעשו מאמצים כלשהם, לא כמותית ולא איכותית, לאיתורו של תובע מייצג לפני הגשת הבקשה, ואף הפרסומים באתר הפייסבוק של המשיבה נעשו לאחר הגשת בקשת האישור, הם כלליים ואין בינם לבין ההפרות הנטענות או היישוב הספציפי בו עסקינן ולא כלום. הפרסום צריך להקדים בזמן סביר את הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר במקרה זה נראה כי המודעות שפורסמו באתר האינטרנט של המשיבה נעשו לאחר הגשת הבקשה בה עסקינן

נוסף לאמור, מחובת המשיבה להשקיע מאמצים סבירים לאיתורו של מבקש בעל עילה אישית, כמו למשל בפרסום מודעה בהירה וממוקדת בהפרות ספציפיות וישוב קונקרטי בשני עיתונים יומיים נפוצים (עניין י.ו.א.ל, פסקה 17), ולא להסתפק בהודעה או יותר, כלליות ועמומות באתר פייסבוק פרטי שחשיפת הציבור לתוכנו היא מוגבלת ביותר, אם בכלל.

בהיקשר זה אני לא מקבל את ההצהרות לפיהן  נעשתה למשיבה פנייה בעילום שם (סע' 13 לתצהיר), או לחשש שהביעו בפניה תובעים פוטנציאלים איתם כטענתה  יצרה קשר   מלהגיש הבקשה בשמם (סע' 14 לתצהיר). בהצהרות אלו, בהנחה שהן נכונות, המשיבה לא עמדה בנטל בהיעדר פירוט ובהיותן גורפות וכאלה שהוצגו בעלמא, וביתר שאת משנראה כי מדובר במשיבה  שאינה ידועה  ואשר פעילותה החברתית הנטענת לא זכתה לאף חיזוק משכנע (פלינט ווינציק, עמ' 127). אני גם לא סבור כי ניתן לצאת ידי חובה זו בהצהרות כלליות או בטענה גורפת כי היו פניות לתובעים פוטנציאלים ללא הצלחה. גם אם דרך זו אפשרית לאיתור תובע ייצוגי (עניין רדיו קול ברמה, פסקה 39) עדיין יש לגבות הנטען כדי לשכנע כי מאמץ כזה אכן נעשה.

לא השתכנעתי כי נעשו מאמצים כלשהם להגשת בקשת האישור באמצעות מבקש האוחז בעילה אישית, ואין להסתפק בהיקשר זה בהצהרותיה החלולות והכלליות של המשיבה  שאין ביסודן ולו תשתית תומכת מינימלית.

במקרה זה בית המשפט קבע כי עמותה בתפקיד תובע ייצוגי זהו דבר שאינו אפשרי, והורה על דחיית בקשת האישור על הסף, וחיובה של העמותה בהוצאות משפט בסך 5000 ש"ח.

עורך דין אדי בליטשטיין - עורך דין תביעות ייצוגיות
צריכים ליווי משפטי בעניין עמותה בתפקיד תובע ייצוגי? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי זהו החריג, וברובם המוחלט של המקרים תובע ייצוגי יהיה אדם פרטי או חברה שנגרם להם נזק, ויש להם עילת תביעה אישית.

עמותה בתפקיד תובע ייצוגי חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, לרבות עמותה קיימת לפחות שנה ופועלת באותם נושאים שבהם היא רוצה לנהל תביעה ייצוגית.

עמותה שאינה מקיימת תנאים אלה מסתכנת בכך שתוגש נגדה בקשה לסילוק על הסף, ושהבקשה תתקבל והיא תחוייב בהוצאות משפט.

גולשים דירגו את המאמר:

5 / 5. 66

No votes so far! Be the first to rate this post.

רוצים לחזור לחלק ספציפי במאמר?

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בעמוד אודות.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

מידע רלוונטי נוסף

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב