רח' ההגנה 13, ראשון לציון

שימוש במסמך מזויף – כיצד על הנפגע לפעול כדי להימנע מנזקים?

מה זה מסמך מזויף?

מסמך מזויף הוא מסמך אשר נוצר על ידי אדם שאינו מורשה ליצור אותו והוא בדרך כלל מקנה למזייף זכויות שאינן מגיעות לו. שימוש במסמך מזויף נועד להערים על צד שלישי שבדרך כלל אינו מודע לזיוף.

שימוש במסמך מזויף עשוי לגרום לנפגע נזקים רבים ומשמעותיים, והדבר ברור מאליו, שכן לא טורחים לזייף מסמך אלא אם כן המסמך המזויף עשוי להוביל לתועלת רבה למזייף. ככל שהתועלת למזייף עשויה להיות רבה יותר, כך מזייף המסמך ישקיע מאמצים רבים יותר לצורך פעולת הזיוף, וינסה להפיק מסמך מזויף שקרוב ככל הניתן למקור (לעיתים הזיוף כל כך טוב שאפילו מומחה עשוי להתקשות להבחין מיד בין המקור לזיוף).

דוגמאות נפוצות למסמכים שנוטים לזייף: המחאות (שיקים), שטרות (וגם מטבעות), הסכמים – חוזים, ואפילו פסקי דין, צוואות, דרכונים, תעודות לימודים, מסמכים בנקאיים, תצהירים, ועוד.

לעיתים במקום לזייף את כל המסמך כל מה שעושים המזייפים הוא פעולת זיוף חתימה. מדובר בפעולת זיוף פשוטה הרבה יותר לעומת זיוף מסמך שלם, ובחלק גדול מהמקרים די בפעולת זיוף זו כדי להערים על צדדים שלישיים, וגם בכך המזייף משיג את מטרתו.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בעניין שימוש במסמך מזויף. ככל שנחוץ לכם ליווי משפטי מקצועי בעניין זה אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

שימוש במסמך מזויף
עורך דין אזרחי אדי בליטשטיין מסביר על שימוש במסמך מזויף

הוראות הדין אשר עוסקות בעניין שימוש במסמך מזויף

קיימות מספר הוראות דין במסגרת חוק העונשין (וחוקים נוספים) אשר עוסקות בנושא שימוש במסמך מזויף, והעונשים שניתן להטיל על המזייפים. שימו לב – רק משטרת ישראל והפרקליטות יכולים להחליט על הגשת כתב אישום נגד המזייף. במידה והנפגע רוצה לקבל פיצוי כספי מהמזייף שגרם נזק עקב שימוש במסמך מזויף, על הנפגע להגיש תביעה אזרחית או תביעה כספית לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי (תלוי בסכום הנזק). במקרים נדירים מאוד ניתן לשקול גם תביעה ייצוגית (לדוגמה במצב בו נציג של חברת סלולר זייף מאות או אלפי הסכמים מול לקוחות החברה).

שימוש במסמך מזויף – חוק העונשין

הוראת הדין הרלוונטית ביותר לסוגיית שימוש במסמך מזויף זהו סעיף 420 לחוק העונשין, אשר קובע כך:

420. המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

כדי להבין את משמעות סעיף 420 צריכים להכיר גם את סעיף 418 לחוק העונשין, אשר קובע כך:

418. המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

כמו כן, חשוב לדעת כיצד מוגדר "מסמך" ו"זיוף". אלה מוגדרים בסעיף 414 לחוק העונשין אשר קובע כך:

414. "מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

"זיוף" – אחת מאלה:

(1)   עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;

(2)   שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;

(3)   חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

כדאי מאוד להכיר גם את סעיפים 419, 421, אשר קובעים כך:

419. המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

421. עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

שימוש במסמך מזויף
שימוש במסמך מזויף עשוי להוביל גם למאסר

כיצד על הנפגע לפעול לאחר שגילה שבוצע שימוש במסמך מזויף?

נפגע שגילה שבוצע שימוש במסמך מזויף חייב לפעול באופן מיידי בשני מישורים. המישור הראשון הוא מול משטרת ישראל – על הנפגע להגיש מיד תלונה למשטרת ישראל (ניתן להגיש תלונה גם באופן מקוון). על הנפגע לספק למשטרת ישראל את כל המידע הרלוונטי שידוע לו בעניין המסמך המזויף (להציג את המסמך המזויף למשטרה, לפרט מתי בדיוק התברר לו שנעשה שימוש במסמך מזויף, לפרט מי לדעתו אחראי על יצירת המסמך המזויף, וכל מידע אחר שחוקר המשטרה עשוי לבקש).

המישור השני הוא המישור האזרחי – על הנפגע ליצור קשר באופן מיידי עם הגוף הרלוונטי שבו נעשה שימוש במסמך מזויף ולהודיע מיד שהמסמך אינו אותנטי. התמהמהות בעניין זה עשויה להוביל לכך שאותו גוף לא ירצה או לא יוכל לסייע לנפגע.

לדוגמה: אם נעשה שימוש בהמחאה מזוייפת והלקוח לא הודיע לבנק במסגרת שלושת הימים הראשונים מיום הפקדת ההמחאה לפרעון, יתכן שהבנק לא יסייע לנפגע ויעביר בפועל את הכספים לחשבונו של המזייף. במקרה כזה יהיה על הנפגע להגיש תביעה לבית המשפט במטרה לקבל פסק דין המורה להחזיר את כספו של הנפגע.

מלבד הגשת תביעה כדאי לשקול גם הגשת בקשה לקבלת סעד זמני בדמות צו מניעה עד להכרעה בתביעה. צו מניעה הוא צו המופנה לאדם או גוף כלשהו אשר קובע כי עליו להימנע מלבצע פעולה מסוימת.

לדוגמה: אדם מתחזה לאדם אחר ומנסה לקבל בשמו הלוואות מבנק הפועלים. הנפגע יוכל להגיש בקשה לקבלת צו מניעה האוסר על בנק הפועלים לתת הלוואות עד להכרעה בתביעה עצמה.

נניח שמדובר במקרה בו המתחזה הצליח לקבל בפועל הלוואה אחת וניסה לקבל הלוואה נוספת מהבנק. במקרה כזה, במסגרת כתב תביעה שיוגש לבית המשפט, כדאי לשקול לבקש גם פסק דין הצהרתי אשר יקבע שההלוואה הראשונה לא נלקחה על ידי הנפגע אלא על ידי המתחזה.

באילו מקרים ניתן יהיה להטיל אחריות על צד שלישי עקב שימוש במסמך מזויף?

המקרים בהם ניתן יהיה להטיל אחריות על צד שלישי עקב שימוש במסמך מזויף הם אותם מקרים בהם צד שלישי ידע על קיומו של המסמך המזויף ומסיבה כלשהי לא פעל כדי לוודא ולאמת שהמסמך שהוצג לו אכן אותנטי.

לדוגמה: אם לקוח הודיע לבנק שתעודת הזהות שלו נגנבה ושכבר בוצע ניסיון לעשות שימוש בתעודת הזהות שלו לצורך לקיחת הלוואה בבנק אחר, וזמן קצר לאחר מכן מגיע המתחזה לבנק של הלקוח במטרה לקחת הלוואה, והבנק לא יוצר קשר טלפוני עם הלקוח כדי לוודא שזה אכן הוא (לדוגמה באמצעות התקשרות למספר הטלפון של הלקוח שמעודכן בבנק ושאילת שאלות שידועות רק ללקוח האמיתי), במקרה כזה הבנק עשוי להיות אחראי לנזקי הלקוח.

סוגיה דומה נדונה בעבר בבית המשפט המחוזי במסגרת ת"א 2398-06 אלום גולד בע"מ נ' דור יצחק ואח' (פסק דין מיום 9.8.2015). באותו מקרה בוצעה הונאה על ידי מנהל חשבונות שעבד אצל התובעת, אשר זייף מסמכים, ובאמצעות המסמכים המזוייפים הצליח לקבל כספים מהבנק של החברה, והעביר את הכספים לחשבון בנק של צד שלישי. באותו מקרה הבנק לא טרח לבצע בדיקות כלשהן על מנת לוודא האם נעשה שימוש במסמך מזויף או לא (לדוגמה השוואת חתימות או התקשרות לבעל החשבון כדי לוודא האם הוא זה שביצע את הפעולות).

ביחס לבנק בית המשפט קבע, בין היתר, כך:

חובת האמון דורשת מהבנק לפעול במקצועיות, ביושר, וברמה גבוהה ביותר של הגינות. אך יותר מכך: בבסיסה של חובת האמון מונחת החובה להפעיל את הכוח המצוי בידי הבנק, מבלי לנצלו לרעה. על הבנק למלא את תפקידו אך ורק למטרה אשר לשמה נמסר לו הכוח, ללא שיקולים זרים, ולפי מיטב האינטרסים של הלקוח. מכיוון שטובת הלקוח היא השיקול המכריע – על הבנק להעדיף את אינטרס הלקוח על פני כל אינטרס אחר, כולל על פני האינטרס העצמי של הבנק.

בענייננו, כאמור, סבורה התובעת, כי הבנק התרשל כלפיה כאשר נמנע מלבצע כל פעולה על מנת למנוע את המעילה. לעניין זה, העלתה התובעת שתי טענות:

א. הבנק לא ערך השוואה בין החתימות על-גבי הוראות הפעולה לבין דוגמת החתימה.

ב. הבנק פעל בניגוד לנוהל פנימי, המחייב אימות טלפוני עם הלקוח.

בכל הנוגע לאופן הבדיקה ההשוואתית, יובהר, כי למרות שבמסגרת הכרעת הדין, נקבע כי הוראות הפעולה זוייפו על-ידי הנתבע 1 (בין באמצעות זיוף החתימות, ובין באמצעות צילום חוזר של הוראת פעולה חתומה, תוך שינוי התאריך והסכום) – במסגרת היחסים בין התובעת לבין הבנק, האחרון אינו נדרש לבצע בדיקה ברמה של מומחה לכתבי יד. כל שנדרש הבנק הוא לערוך השוואה פשוטה, בעין לא מקצועית, בין החתימות על גבי הוראות הפעולה לבין דוגמת החתימה.

עינינו הרואות, כי כמחצית מן החתימות על-גבי הוראות הפעולה אינן דומות דמיון סביר לדוגמת החתימה. המאפיין הבולט המופיע בדוגמת החתימה (שמו הפרטי של מר בקשי) חסר בהוראות הפעולה הנושאות חתימה מקוצרת, והדבר יוצר, לטעמי, שונות בולטת אשר ניתן להבחין בה בנקל; ואשר צפויה לעורר חשד, לגבי תקינותן של הוראות אלו.

במשך תקופה של למעלה מחמש שנים – במהלכן, בוצעו 45 העברות בנקאיות של סכומים לא מבוטלים, על בסיס הוראות פעולה מזוייפות – לא הואיל הבנק, ולו פעם אחת, לבצע את הבדיקה ההשוואתית. כך גם, לא טרח הבנק, במהלך כל התקופה הרלבנטית, לערוך ווידוא טלפוני עם מורשה החתימה היחיד בחשבון החברה, מר בקשי, על מנת לברר האם הוראות הפעולה בוצעו ונחתמו על-ידו.

בדיקה השוואתית בין חתימות על-גבי בקשות להעברת כספים (בסכומים משמעותיים), לבין דוגמת חתימה השמורה בבנק מהווה, לגישתי, ציפייה לגיטימית של הלקוח. דוגמת חתימה אינה נמסרת לבנק על-ידי הלקוח ללא תכלית, אלא על מנת שייעשה בה שימוש, בעת הצורך, ובכלל זה, לשם השוואתה אל מול חתימות אחרות המתיימרות להיות חתימת הלקוח. במילים אחרות, דוגמת חתימה אינה מופקדת בידי הבנק בעלמא, ולשם שמירתה בלבד, אלא אמורה להוות כלי עבודה יומיומי, לצורך וידוא אמיתות חתימותיהם של מורשי חתימה על-גבי שיקים, או על-גבי בקשות להעברת כספים בפקסימיליה.

אמנם, השוואה בין דוגמת חתימה לבין חתימות על גבי הוראות פעולה בפקסימיליה, אינה אמורה לחשוף ממצאים שבמומחיות. עם זאת, וכפי שקבעתי לעיל, ההבדל בין דוגמת החתימה, בנידון דידן, לבין כמחצית מן החתימות על-גבי הוראות הפעולה, ניכר גם בבדיקה בעין בלתי מקצועית. השוואה פשוטה למול דוגמת החתימה – כפי שנערכה לעיל – צפויה הייתה לעורר את חשדו של הבנק; ואף להוביל לווידוא עם מורשה החתימה, ביחס למחצית מן החתימות על הוראות הפעולה, הנושאות חתימה מקוצרת.

בסיומו של ההליך בית המשפט חייב גם את הבנק לשלם פיצוי כספי לחברה שנפגעה ממעשה ההונאה. בנוסף הבנק חויב בהוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח.

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין שימוש במסמך מזויף? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

שימוש במסמך מזויף עשוי להוביל לנזקים משמעותיים לנפגע. מיד לאחר שהנפגע מגלה שבוצע שימוש במסמך מזויף עליו לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה.

בנוסף, על הנפגע ליצור קשר עם הגוף או הגופים הרלוונטיים על מנת להתריע שנעשה ניסיון או מבוצע בפועל שימוש במסמך מזויף. לאחר הודעה שכזו הנפגע יוכל להגיש תביעה גם נגד אותו גוף או גופים במידה והמתחזה יבצע שימוש במסמך מזויף ואותו גוף לא יבצע בדיקות סבירות על מנת לוודא האם מדובר במסמך אותנטי או לא (לדוגמא: השוואת חתימות).

במקרים רבים לא יהיה מנוס מהגשת תביעה כנגד האדם שביצע שימוש במסמך מזויף על מנת להיפרע ממנו בגין הנזקים שהוא גרם. במקרים מסוימים התביעה תוגש גם נגד הגוף שיכול היה למנוע שימוש במסמך מזויף ופגיעה בנפגע, אך לא פעל כראוי.

שאלות נפוצות בעניין שימוש במסמך מזויף

  • האם ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין שימוש במסמך מזויף?

    כן.
    על אף שסוגיית שימוש במסמך מזויף מוסדרת בחוק העונשין ("עולם הפלילי") ניתן בכל זאת להגיש תביעה אזרחית.

  • כמה זמן אורכת תביעה בנושא שימוש במסמך מזויף?

    לרוב יותר משנה (ככל שסכום הנזק גבוה יותר כך ההליכים נוטים להתארך יותר).

  • מהו גובה שכר הטרחה שגובה עורך דין לטיפול בתביעה בנושא שימוש במסמך מזויף?

    גובה שכר הטרחה משתנה מתיק לתיק, בהתאם למורכבות המקרה. ככל שמדובר בנזק כספי משמעותי, לרוב מדובר בשכר טרחה בגובה עשרות אלפי שקלים.
    במקרים חריגים בהם הנזק מגיע למיליוני שקלים, גובה שכר הטרחה יכול להיות גבוה משמעותית ולעבור גם מאה אלף ש"ח.

  • האם ניתן להגיש תביעה אזרחית אם המשטרה סגרה את התיק?

    העובדה שהמשטרה החליטה לא לחקור תלונה בגין שימוש במסמך מזויף אינה מונעת מהנפגע להגיש תביעה אזרחית (אך חשוב להבין מה הסיבה שהמשטרה החליטה לא לחקור את המקרה, ולסגור את התיק).

דירוג הגולשים:

5 / 5. 62

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

שימוש במסמך מזויף
שימוש במסמך מזויף
הקליקו כאן כדי לחזור לחלק ספציפי במאמר
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
13 קטעי וידאו
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב