בשנים האחרונות קיימת "מכת מדינה" במסגרתה מוגשות אינספור תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים שלא טורחים לציין באתרי האינטרנט שלהם הצהרת נגישות, או לא מבצעים התאמות של אתר האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות (ראו לדוגמה תוסף ייעודי בחלקו השמאלי התחתון של המסך אשר נועד לסייע לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר זה).
בעקבות כך, עורכי דין רבים מגישים בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בסכומים של מאות אלפי שקלים, ואף מיליוני שקלים, במטרה להגיע עם אותם עסקים לפשרה מהירה במסגרתה בעלי העסק ישלמו כמה עשרות אלפי שקלים והתיק נגדם יסגר. יש שיאמרו שמדובר בתופעת גביית דמי פרוטקשן בחסות החוק.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג נתבעים במסגרת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעניין נגישות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
חיוב בהוצאות משפט בגין הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות
בתאריך 17.8.2023 ניתנה החלטה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות, שלא רק שלא אישרה תשלום לתובעת הייצוגית, אלא אף חייבה אותה בתשלום הוצאות משפט, שכן, לשיטת השופט ליאור גלברד לא היה מקום לפנות לבית המשפט.
במסגרת ההחלטה נקבע כך (ת"צ 43795-07-22 ליאורה חבצלת נגר נ' גרינפל פרויקטים בע"מ):
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסיקת גמול ושכר טרחה בנסיבות העניין וכן כי יש לקבל את עתירת המשיבה ולחייב את המבקשת בהוצאות, אם כי מתונות.
הטענה היחידה בבקשה לאישור היא שהמשיבה לא פרסמה באתר האינטרנט שלה הצהרת נגישות לפי תקנה 35ה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג. אין מחלוקת גם שסמוך לאחר הגשת הבקשה לאישור המשיבה הוסיפה הצהרת נגישות. בנסיבות אלה, ולנוכח תקנה 35א(ד)(1) אני סבור שלא הייתה הצדקה להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
תקנה זו קובעת כי "לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה". אשר לפרשנותה של תקנה זו ניתן למצוא בפסיקה עמדות שונות (לעיון בגישות השונות ראה ת"צ (מחוזי ת"א) 53850-06-20 עזבון המנוח ארז אבני ז"ל נ' הכנסת (6.12.2022)).
גם אם מיישמים בנסיבות העניין פרשנות מצמצמת של התקנה, שלפיה היא נועדה להקנות הגנה מקום שבו מדובר בסטיות מזדמנות בהנגשת אתר האינטרנט שבעיקרו מונגש כראוי (ראה ת"צ (מחוזי ת"א) 17834-05-20 בורנשטיין נ' מכללת אוהלו בקצרין (10.1.2021) — עמדה אשר נראה שיש טעמים טובים ביסודה בלשון ובתכלית, ומבלי שאני נדרש להביע עמדה סופית בעניין זה, בשים לב להיעדרה של עמדה אחידה בפסיקה — בנסיבות המקרה שבהן הטענה היחידה היא לפגם בכך שלא הוצגה באתר הצהרת נגישות נראה שהתקנה חלה.
המשמעות היא, בהתאם, שהבקשה לאישור הוגשה מבלי שלכאורה עמדה למבקשת עילת תביעה אישית וכי טרם הגשת הבקשה היה מקום לתת למשיבה הזדמנות לתקן את המחדל (השווה גם, ת"צ (שלום הרצ') 67600-05-20 עוזרי נ' בוחניק (7.2.2021); ת"צ (מחוזי ת"א) 12393-01-22 שורצברג נ' רבינא ריהוט וציוד משרדי בע"מ (29.3.2022)). הבקשה לאישור הוגשה אפוא ללא הצדקה. אציין עוד שספק רק גם אם ניתן לומר שהבקשה לאישור הביאה תועלת ממשית לחברי הקבוצה בנסיבות העניין.
מטעמים אלה הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה נדחית. כמו כן, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ש"ח (בהינתן שהמשיבה היא עוסק ולא קיימת אינדיקציה שהיא אינה מנכה מס תשומות, לא מצאתי להוסיף מע"מ). בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את העובדה שהתיק התסיים במהירות וכן שמדובר בתיק פשוט מאוד עובדתית ומשפטית).
על אף שמדובר בהחלטה של בית משפט השלום, שאינה מחייבת בתי משפט אחרים, יתכן שהחלטה זו תוביל לשינוי מדיניות בבתי המשפט בכל הקשור לאישור גמול ושכר טרחה בכל תביעה ייצוגית בנושא נגישות.
