מה זה הסתלקות מתוגמלת במסגרת תביעה ייצוגית?
בית משפט השלום בירושלים אישר הסתלקות מתוגמלת במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית העוסקת באי הפחתת משקל אריזה בעת מכירת פיצוחים ופירות יבשים לפי משקל (ת"צ 17376-09-21 מרים צדיק נ' שוק העיר (ט.ע.מ.ס) בע"מ).
הסתלקות מתוגמלת זהו הליך אפשרי במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, במסגרתו המבקש מעוניין לסיים את ההליך מבלי שהוא יוכרע לגופו של עניין, אך המבקש בכל זאת מקבל גמול כספי בגין נקיטת ההליך, למרות שההליך הייצוגי לא בהכרח משיג את כל מטרותיו (ולעיתים לא משיג שום מטרה).
בעניין הפחתת משקל האריזה – בכל מקום שאתם קונים מוצר כלשהו שנמכר לפי משקל (לדוגמה: פיצוחים, פירות יבשים, דברי מאפה, בשר, דגים, וכו') ישנה חובה להפחית את משקל האריזה. אם משקל האריזה אינו מופחת אתם תוכלו להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
בעניין זה בית המשפט קבע כך:
בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
הרקע לבקשה
1. המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בה נטען, בתמצית, כי המשיבה אינה מקזזת את משקל האריזה בעת מכירת פיצוחים ופירות יבשים במשקל. משכך, לא מפחיתה המשיבה ממחיר המוצר את משקל האריזה, בין השאר בניגוד להוראות חוק המכר, חוק הגנת הצרכן והנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
2. המבקש ביקש לייצג את הקבוצה אותה הגדיר כמי שרכש מהמשיבה פיצוחים ופירות יבשים במשקל, בסניפיה השונים ב-7 השנים שקדמו לבקשה. המבקש עתר לחייב את המשיבה לחדול מגביית התשלום בגין האריזה. לכך צרף המבקש תביעה הכספית בגין נזק ממוני ולא ממוני שנגרם לחברי הקבוצה. המבקש העריך את סכום התביעה ב-2.5 מלש"ח, כגבול סמכות בית המשפט.
3. בתשובתה טענה המשיבה, כי דינה של הבקשה להידחות. לטענת המשיבה היא מקזזת את משקל האריזה בעת מכירת מוצרים לפי משקל. עוד נטען, כי הבקשה אינה נתמכת בראיות כדין ומבוססת על תמונות שהן חסרות כל ערך ראייתי.
4. לאחר ישיבה מקדמית שהתנהלה בבית המשפט, פנו הצדדים להידברות ביניהם, הידברות שהניבה את הבקשה דנן להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הסכמת הצדדים והבקשה להסתלקות מבקשת האישור
5. הצדדים הסכימו כי מבלי להודות בטענות שבבקשת האישור ולפנים משורת הדין, המשיבה "תחדד נהלים" על מנת לוודא שכל העובדים הרלבנטיים מכירים אם החובה לקזז את משקל האריזה.
6. עוד הוסכם כי המשיבה תישא בהוצאות המבקש בהליך (המחצית הראשונה של האגרה ששולמה על ידו) בסך של 5,024 ₪. כמו כן תישא המשיבה שכר טרחת בא כוחו בסך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.
7. נטען כי, לעמדת המבקש ובא כוחו הדגימו בקשת האישור, כמו גם התביעה, עילת תביעה לכאורה וכי בחידוד הנהלים ניתן למצוא את התועלת לחברי הקבוצה, גם מבלי שנקבע לה פיצוי כספי. נטען בהקשר זה כי בתי המשפט הכירו בזכות קבלת תגמול ושכר טרחה גם בהעדר קביעת פיצוי כספי לקבוצה במסגרת ההסדר.
8. הצדדים עתרו גם לפטור אותם מתשלום המחצית השניה של האגרה, הואיל וההליך הסתיים בשלב מוקדם ובטרם נידון לגופו, תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר.
9. עוד ביקשו הצדדים כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויורה כי הסתלקות המבקש לא תהיה כרוכה בפרסום. בהקשר זה נטען, כי כך נקבע במקרים בהם ביקש מבקש להסתלק מבקשת האישור לאחר שנוכח לדעת, בין היתר, כי אין תכלית בהמשך ההליך. לאור העובדה כי הדיון לגופה של בקשת האישור טרם החל וטרם אושרה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, נקבע כי אין מקום להורות על פרסום דבר הגשתה של בקשת ההסתלקות, שבנסיבות הענין הינה מיותרת, עשויה לסרבל את ההליך שלא לצורך ותהיה כרוכה בהוצאות מיותרות.
10. לפיכך עתרו הצדדים להורות על דחית התביעה האישית של המבקש נגד המשיבה, ללא צו להוצאות וללא צורך בפרסום ההודעה באשר להסתלקות, להתיר למבקש להסתלק מבקשת האישור ולהורות על מחיקתה ולאשר את תשלום שכר הטרחה והגמול למבקש (שיפוי על האגרה ששולמה) ולפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.
11. הבקשה נתמכה בתצהירי המבקש ובאי כוחה ביחס לאי קבלת תשלום או טובת הנאה בקשר עם ההסתלקות מעבר לאמור לעיל.
דיון והכרעה
12. לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות המוסכמת וכן עיינתי בכתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים, על נספחיהם, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות. מצאתי כי המוסכם בבקשה, היינו "חידוד הנהלים" אצל עובדי המשיבה, הוא בנסיבות העניין ראוי והוגן ומשרת באופן הולם את עניינם של חברי הקבוצה. בנסיבות אלה, ממילא לא מצאתי מקום למנות מייצג חליפי בהתאם להוראות סעיף 16(ד) לחוק.
13. כפי שנקבע עוד בפסק הדין בענין מרקיט (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18)), "מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית המשפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שהסיכוי שיוכרעו לטובת הקבוצה הם נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך".
14. בכל הקשור לגמול ולשכר הטרחה, כידוע הכלל, כקבוע בסעיף 16(א) לחוק, הוא כי אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו במסגרת הסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית. פסיקת גמול ושכר טרחה היא החריג (ר' ענין מרקיט, לעיל).
15. אישור מתן טובת הנאה במקרה ספציפי, יעשה תוך שקילת סיכויי ההליך וכן התועלת שהוא הביא לחברי הקבוצה. בהקשר זה על בית המשפט להשתכנע שלא מדובר בהליך סרק וכי התועלת שהניב היא ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. זאת ועוד, שיעורם של הגמול ושכר הטרחה יקבע בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך הייצוגי.
16. כבר נפסק, באשר לתועלת לחברי הקבוצה, כי "חידוד נהלים וריענונם" אין בה כדי להביא לתועלת לחברי הקבוצה…" (ר' תצ (ת"א) 15843-01-22 לוי נ' טיב רשתות בע"מ (29.6.22)). לפיכך נקבע באותו מקרה כי "נדמה שהתועלת במסגרת ההסדר בתיק זה היא מינימלית…".
17. בעניננו מצאתי כי יש מקום לאשר את הבקשה לשיפוי המבקש בגין תשלום המחצית השניה של האגרה ופסיקת שכ"ט לבא כוחו. בקשת האישור בעניננו גילתה עילת תביעה לכאורה בענין צרכני חשוב ואף השיגה תועלת מסוימת, גם אם לא מאד משמעותית, לחברי הקבוצה (סעיפים 16(א)(1) ו-(2) לחוק), בדמות חידוד הנהלים אצל כלל העובדים הרלבנטים. בהעדר פיצוי לחברי הקבוצה היקף הגמול ושכר הטרחה משקפים בעיקר החזר הוצאות ושיפוי מסוים עבור נטילת הסיכון שבעצם הגשת ההליך.
18. מכאן, כאמור, כי יש מקום לאשר גמול ושכ"ט. יחד עם זאת מצאתי כי סכום שכר הטרחה שהתבקש גבוה ביחס לנסיבות ענייננו, כמפורט לעיל.
19. ההסתלקות של המבקש אכן נעשתה בשלב מוקדם שהביא לחיסכון במשאבי המערכת השיפוטית (והציבור), אולם יש להתחשב גם בכך שלא נדרשה עבודת הכנה מורכבת של המבקש ובא כוחו, בתרומתה היחסית מצומצמת של הבקשה לאכיפת הוראות הדין בסוגיה הצרכנית ובעובדה שמראש נתבע עבור חברי הקבוצה פיצוי בסך 2.5 מלש"ח.
20. לפיכך, הגעתי למסקנה כי יש לאפשר למשיבה לשפות את המבקש על מלוא הוצאותיו (המחצית הראשונה של האגרה) כמבוקש, על מנת שלא יצא שכרו בהפסדו, אולם יש להעמיד העמיד את שכר טרחת בא כוחו על סך של 3,510 ₪ (כולל מע"מ).
21. באשר לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כידוע זה נזקק ל"טעמים מיוחדים שירשמו" (תקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007). כבר נקבע, כי עצם הועבדה שהבקשה להסתלקות הוגשה בשלב מקדמי של ההליך אין בה כדי להוות טעם מיוחד כאמור. יחד עם זאת, נוכח העובדה שהתקיימה בבקשה ישיבה מקדמית אחת, שלא ניתן להגדירה כבקשה נעדרת כל עילה, שהצדדים השכילו להסכים לגביה מבלי למצות את הדיון בבית המשפט, מצאתי שיש מקום לפטור את המבקש מתשלום המחצית השניה של אגרה, בנוסף לאישור הסכמת הצדדים בדבר שיפוי המבקש בגין המחצית הראשונה, כאמור.
22. מצאתי שיש מקום להיעתר גם לבקשת הצדדים לפטור מהצורך בפרסום דבר ההסתלקות ולא להכביר עליהם הוצאות נוספות. יש לזכור כי מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, שההכרעה בה אינה יוצרת מעשה בית דין, היא תפורסם ממילא במאגרים המשפטיים וגם תירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.
סיכומם של דברים
23. אני מאשרת למבקש להסתלק מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בהתאם למוסכם בין הצדדים, בכפוף להפחתת שכר טרחת עו"ד, שיעמוד על סך של 3,510 ₪ (כולל מע"מ).
24. התביעה האישית של המבקש נגד המשיבה נדחית והבקשה לאישור התובענה הייצוגית נמחקת.
25. המשיבה תשפה את המבקש על סכום אגרת בית המשפט ששולמה על ידו כמחצית ראשונה. המבקש פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.
26. הצדדים פטורים מפרסום דבר ההסתלקות.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
