סימון מוצרים שגוי – האם זאת תמיד עילה טובה לתביעה ייצוגית?

למה מתכוונים כשמדברים על סימון מוצרים?

בהתאם להוראות חוק שונות יש חובות שונות של סימון מוצרים. לדוגמה: אם מוצרים מיובאים לישראל מחו"ל ישנה חובה לתרגם מידע שמופיע על גבי האריזה.

אם מגיעה עם המוצר חוברת הוראות ישנה חובה לתרגם את חוברת ההוראות לשפה העברית, והכל במטרה שלצרכן בישראל לא יהיה קושי להבין כיצד משתמשים במוצר שהוא רכש.

מבחינת הוראות החוק והנזק שנגרם לצרכן יתכן שיהיה הבדל בין מצב שבו לא מבצעים כלל סימון מוצרים לבין סימון מוצרים שגוי. לסוגיה זו עשויה להיות השלכה על האפשרות להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית או לגובה הפיצוי שעשוי להיפסק במסגרת הליך ייצוגי.

כששוקלים תביעה ייצוגית בנושא סימון מוצרים צריכים גם להבין מהו היקף ההפרה. ככל שההפרה קטנה יותר (לדוגמה בית עסק שמוכר עשרות אלפי מוצרים ולא ביצע סימון מוצרים למוצרים ספורים) הסבירות שבית המשפט יאשר לנהל תביעה ייצוגית עשוי להיות נמוך יותר.

מצד שני, יכול להיות מוצר אחד בלבד מבין עשרות אלפי מוצרים שבית העסק מוכר, אך מדובר במוצר מאוד מבוקש שנמכר למאות אלפי לקוחות, ולא בוצע בו סימון כדין. במצב כזה יתכן שתהיה עילה טובה לנהל הליך ייצוגי בגין אי סימון מוצרים ספציפיים (אך יהיה צורך להגדיר את הקבוצה כך שתתייחס רק ללקוחות הרלוונטיים לאותו מוצר או קבוצה קטנה של מוצרים).

פסיקה שדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניין סימון מוצרים

בשנים האחרונות ניתן לזהות עוד ועוד מקרים בהם בתי המשפט לא ממהרים לאשר תביעות ייצוגיות בעניין סימון מוצרים, במיוחד אם המבקש לא פנה תחילה למשיבה באמצעות פניה מוקדמת לפני הגשתו של ההליך הייצוגי.

דוגמה לכך ניתן למצוא במסגרת ת"צ 46208-05-25 שרה ברק נ' פי. אס. די. אס יזמות בע"מ, שם נקבע, בין היתר, כך:

בבקשת האישור נטען, כי המשיבה מפרה את החובות הקבועות בדין בדבר סימון וצירוף הוראות בעברית למוצרים מיובאים. המבקשת פירטה בבקשת האישור שבעה מקרים בהם רכשה – בעצמה או באמצעות מי מבני משפחתה – מוצרים שונים מאת המשיבה, ואשר ביחס לכל אחד מהם הופרו, לטענתה, הוראות חוק שונות. ההפרות אליהן מתייחסת בקשת האישור (לא כולן התבצעו לפי הנטען בכל אחד מן המוצרים) הן: אי סימון שם היצרן וכתובתו בעברית; וכן אי תרגום הוראות שימוש ואזהרה לעברית.

…

ההפרות הנטענות ביחס למוצרים הן משני סוגים: (א) אי תרגום הוראות שימוש ואזהרה לעברית, בניגוד לחובה הקבועה בסעיף 2(ו) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983 (להלן: צו סימון טובין), הקובעת כי "על טובין מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית יופיע גם תרגום מלא ומדויק בעברית של הוראות השימוש או האזהרה"; (ב) אי ציון פרטי היצרן, בניגוד לכאורה לסעיף 17(א)(3) לחוק הגנת הצרכן. יוער, כי בהקשר זה נטען גם להפרת החובה הקבועה בסעיף 17(ג) לחוק וסעיף 4(ב) לצו סימון המוצרים, לפיה נדרש כי הסימון יהיה בעברית, וזאת שעה שעל גבי חלק מן המוצרים צוינו ארץ הייצור ושם היצרן בלועזית בלבד.

…

בחינת ההפרות הנטענות, מלמדת כי מדובר בהפרות מינוריות ביותר, אשר נראה כי לא גרמו כל נזק ללקוחות, ואף לא הניבו רווח או תועלת למשיבה.

כך, המוצרים שלגביהם נטען כי הופרה חובת תרגום ההוראות לעברית, הם, לפחות בחלקם, מוצרים בסיסיים, שהשימוש בהם נפוץ ואינטואיטיבי (קורא כרטיסים, כרטיס זיכרון, אוזניות של אפל, מטען אלחוטי). עיון בהוראות שנטען כי לא תורגמו מעלה כי מדובר בהוראות אלמנטריות ולא מורכבות. חלק מן ההוראות שלא תורגמו (הערה לגבי נפח האחסון בכרטיסי הזיכרון ואחריות לגבי האוזניות) הופיעו בעברית על גבי החשבוניות (כעולה גם מן הנספחים שצירפה המבקשת עצמה).

בנסיבות אלו, הגם שאכן הופרו לכאורה הוראות הדין ביחס למוצרים ספציפיים אלו, הרי שמדובר בהפרות מינוריות, אשר ספק אם גרמו נזק ללקוחות. לקוח הרוכש מטען או אוזניות למכשיר סלולרי מתקדם, בדרך כלל אינו נדרש להוראות השימוש הבסיסיות למדי. מכל מקום, גם אם נגרם למי מהלקוחות שנזקק להוראות השימוש והאנגלית אינה שגורה בפיו נזק, הרי שלכל היותר מדובר בנזק של אי נוחות קלה, שכן גם מקום בו אכן נדרש הלקוח להוראות שימוש, אין חולק כי הוא יכול היה בקלות יחסית לפנות לקבלת הסבר מן המוכרן או לתרגם את הוראות באמצעות הכלים הטכנולוגיים העומדים כיום לרשותו של הלקוח הממוצע שרוכש מוצרים מסוג זה.

…

כאמור, הובאו דוגמאות למספר מצומצם ביותר של מוצרים לגביהם הופרו לכאורה הוראות החוק, המהווים שבריר אחוז מכלל המוצרים המשווקים על ידי המשיבה. במצב דברים זה, ובשים לב לראיות שהובאו מטעם המשיבה, ספק אם די בראיות שהוצגו כדי לקבוע כי הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענה לקיומה של תופעה או מדיניות מפירה, ונראה כי הכף נוטה למסקנה שמדובר בתקלות נקודתיות בלבד (השוו: ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (2.9.2018); ת"צ (מחוזי תא) 24754-07-20 גד ורקשטל נ' שופרסל בע"מ (4.7.2023), פסקה 55 וההפניות שם).

…

אם כן, בקשת האישור לוקה בפגמים רבים וספק אם היא עומדת באיזה מן התנאים הנדרשים לצורך אישור התביעה כייצוגית, וזאת אף שלכאורה הצביעה המבקשת על אי אלו הפרות של הוראות החוק, ביחס לאי אלו מוצרים.

מכל מקום, וגם אילו הייתה הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בדין לאישור התביעה כייצוגית, גם אז אני סבורה כי היה מקום לדחות את בקשת האישור, וזאת משעה שנוכח הנסיבות שנוצרו לאחר הגשתה אין עוד כל תוחלת בניהולה.

…

עוד אציין, כי אין חולק כי המבקשת לא הקדימה פנייה למשיבה טרם הגשת בקשת האישור. אמת, כי לעת הזאת, אין חובה להקדים פנייה למשיב בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. בצד זאת, התנהלות המשיבה ומדיניותה כפי שעלו מן הראיות שלפניי, בצד העובדה שמדובר בהפרות בודדות אשר תוקנו בסמוך לאחר הגשת בקשת האישור, מבססות ומאששות את טענת המשיבה, כי סביר להניח כי ככל שהייתה מתבצעת פנייה מוקדמת, הייתה הגשת הבקשה מתייתרת.

במצב דברים זה, אני סבורה כי גם אם בוצעו אי אלו הפרות, הרי שבהתחשב במכלול נסיבות העניין אין תוחלת בניהול ההליך, התובענה הייצוגית אינה נדרשת לשם השגת איזו מתכליות חוק תובענות ייצוגיות והיא אף אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, ולפיכך יש לדחות את בקשת האישור.

…

באופן דומה, נפסק בהמשך, לרבות במקרים דומים לענייננו שעסקו בסימון מוצרים, כי במקרים שבהם הליקויים נשוא בקשת האישור תוקנו במלואם, ואף ניתן מענה (ככל שהיה צורך בכך) למחדלי העבר, הרי שאין מקום לאשר את ניהולה של התובענה כייצוגית, מהטעם שהיא מיצתה את עצמה, ואף אינה מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת.

…

המבקשת הפנתה לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף בת"צ (מחוזי מרכז) 51324-03-14 יהודה נ' ‏Hewlett-Packard Company, (3.5.2017) (עניין HP), במסגרתו נדחתה, בנסיבות של אי סימון ואי תרגום על גבי מוצר מיובא, הטענה כי יש לדחות את בקשת האישור בשל תיקון הליקויים. אלא, שאין הנדון דומה לראיה. בעניין

HP הופרו הוראות הסימון והתרגום ביחס לכלל הפרטים הנדרשים בחוק הגנת הצרכן ובחקיקת המשנה לפיו. כך, לא צויינו כלל שם היבואן ומענו, אף לא ארץ הייצור, וכך גם לא פרטי המוצר – שם המצרך וכינויו המסחרי וצבע הדיו, בנוסף להוראות השימוש והאזהרה שאף הן לא תורגמו. למעשה, ככל שניתן להבין מההחלטה, על אריזות מחסניות הדיו שנדונו שם לא היה כל כיתוב בעברית.

מטעם זה, בין היתר, מצא בית המשפט כי נפגעה זכותו של הצרכן הישראלי הממוצע לבצע את קניותיו בשפתו ונגרמה לו אי נוחות ממשית. זאת ועוד, כפי שציין בית המשפט במפורש בהחלטתו, באותו עניין מצא בית המשפט כי המשיבות הפיקו טובת הנאה מאי הסימון בעברית (ראו הפירוט המובא בפסקה 20 להחלטה).

בענייננו, עיקרי הפרטים המרכזיים הנדרשים בדין (שם המוצר וכינויו המסחרי, כמות המוצר ופירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב) סומנו בעברית (ולא נטען אחרת), והפרטים שלא תורגמו הם הוראות שימוש בסיסיות למדי (וכן שם היצרן וארץ הייצור בחלק מן המוצרים). על כך יש להוסיף, כי ההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו מאז ניתן פסק הדין בעניין HP לפני כעשור, הקלו מאוד את יכולת התרגום. נוסף על כך, כפי שכבר ציינתי לעיל, לא הוכח ולו לכאורה כי המשיבה הפיקה טובת הנאה מאי התרגום, מקום בו לא נסתרה עמדתה כי התרגום מבוצע על ידי היבואן, שבמרבית המקרים לא היה KSP.

במקרה זה המבקשת חשבה שהיא תזכה בפיצוי כספי משמעותי בגין אי סימון מוצרים על ידי רשת KSP, אך בפועל בקשת האישור נדחתה והיא חויבה ב-35 אלף שקלים הוצאות משפט.