עיון בתיק בית משפט במסגרת תביעה ייצוגית – האם אפשרי ומתי?

מכוח מה אפשר לדרוש עיון בתיק בית משפט?

המקור שמאפשר לדרוש עיון בתיק בית משפט גם אם מבקש העיון אינו צד להליך, הוא תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.

תקנה 4 לתקנות אלה קובעת כך:

(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.

עיון בתיק בית משפט במסגרת תביעה ייצוגית – למה זה חשוב?

ראשית, חשוב לדעת שבקשת עיון בתיק בית משפט ניתן להגיש בכל שלב. שנית, ישנו נוהל מסודר העוסק בעיון בתיק בית משפט, המפורסם באתר משרד המשפטים. כדאי לקרוא.

בניגוד לתביעה אזרחית או תביעה כספית "רגילה", תביעה ייצוגית זהו הליך שקודם כל נועד לקדם את טובת קבוצת הנפגעים המיוצגת באותו הליך ייצוגי. כלומר, ההליך עוסק בטובת הציבור ולא בטובת אותו מבקש שיזם את ההליך הייצוגי.

אחת מחובותיו של עורך הדין שמייצג במסגרת הליך ייצוגי היא לפעול לטובת הקבוצה. אחת מהדרכים לפעול לטובת הקבוצה היא לאסוף נתונים רבים ככל הניתן כדי שניתן יהיה להצליח במסגרת תביעה ייצוגית.

אחת הדרכים לאסוף נתונים היא להגיש בקשת עיון בתיק בית משפט שעוסק כבר בסוגיות דומות או זהות. עיון בתיק בית משפט יכול להתבצע כנגד אותו נתבע או נתבעים אחרים לחלוטין, אך המטרה תמיד תהיה זהה – לגלות נתונים שיכולים לסייע להצליח במסגרת תביעה ייצוגית.

בדרך כלל הנתבעים יתנגדו לאפשר עיון בתיק בית משפט בטענות שונות, אך המטרה האמיתית היא למנוע ממבקש העיון לעיין בטענות ההגנה או למנוע עיון במסמכים שהוגשו לתיק, כי נתונים אלה יכולים לסייע למבקש העיון להבין כיצד לפעול במסגרת תביעה ייצוגית כדי להתגבר על טענות הגנה אלה, וייתכן שאפילו הוא יוכל להשתמש בנתונים אלה כראיות שיפעלו לטובתו.

במקרים מסוימים עיון בתיק בית משפט עשוי להוביל לכך שהמבקש במסגרת הליך ייצוגי יהיה בנקודת פתיחה מצוינת שתחסוך את ניהול ההליך עד סופו (פרק זמן שיכול להימשך שנים), כי הנתבע יעדיף להתפשר.

תנאים לקבלת בקשת עיון בתיק בית משפט

בית המשפט העליון דן בסוגיית עיון בתיק בית משפט, בדגש על הליכים ייצוגיים וקבע את התנאים לאישור העיון בתיק, ואף הדגיש מדוע זה חשוב (ראו רע"א 63848-04-26 Google LLC נ' עמית זילברג).

בין היתר בית המשפט העליון קבע כך:

נקודת המוצא בענייננו מצויה בתקנה 4 לתקנות העיון, אשר מתווה את ברירת המחדל, לפיה ככלל יש להיעתר לבקשות עיון, נוכח עקרון פומביות הדיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 25 [נבו] (8.10.2009) (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח); רע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [נבו] (16.3.2014); עניין רבקה טכנולוגיות, בפסקה 12). לפי תקנה 4 לתקנות, הליך בחינתה של בקשת עיון יעשה בשלושה שלבים.

בשלב הראשון נבדק אם ישנו איסור בדין על העיון בחומר המבוקש (תקנה 4(א) לתקנות). ככל וישנו איסור בדין – דין בקשת העיון להידחות.

בשלב השני, וככל שנמצא כי אין מניעה שבדין, יש לברר האם מבקש העיון הציג הצדקה לבקשתו. נוכח עיקרון פומביות הדיון, הנטל על מבקש העיון בשלב זה הוא "קל ומצומצם", והוא רשאי להסתפק בהנמקה תמציתית שתבהיר את טעמי בקשתו…

…

בשלב השלישי, ומשהוכח כי קמה הצדקה עקרונית להתיר את העיון, נדרש בית המשפט לבחון כיצד ניתן להגשים את תכלית העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, באינטרסים של בעלי הדין, צדדים שלישיים ואינטרס הציבור בכללותו…

בענייננו, בחינת אמות מידה אלה צריכה להיעשות לאור העובדה שבקשת העיון הוגשה בהליך של תובענה ייצוגית, תוך מתן משקל נכבד למאפיינים הייחודיים של הליכים אלה, ולהיבט הציבורי הכרוך בהם – שיקולים התומכים באופן מובהק בהרחבת זכות העיון בתיקי תובענות ייצוגיות אף מעבר לכלל הנהוג ביחס להליכים אזרחיים רגילים: ראשית, בשונה מתביעה אזרחית טיפוסית שבה בעלי העניין בהליך הם גם בעלי הדין בו, בתובענה ייצוגית ישנה שורה ארוכה של גורמים שאינם בעלי-דין ישירים בהליך, אך יש להם אינטרס כזה או אחר בתוצאות ההליך.

בראש ובראשונה – לחברי הקבוצה המיוצגת, שהם, כידוע, "נוכחים נפקדים" בהליך, ישנו אינטרס מהותי וקונקרטי בנעשה בו (רע"א 7906/21 מצליח נ' מיטרני, פסקה 9 [נבו] (13.1.2022) (להלן: עניין מצליח). להתייחסות לאופן הבחינה של בקשות עיון מטעם חברי הקבוצה המיוצגת, ראו: ת"צ (מחוזי ת"א) 48706-02-18 ויסולי נ' יוסטר [נבו] (4.8.2019) (כב' השופט דורון חסדאי); ת"צ (מחוזי חי') 58915-03-17‏ מלניק נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ [נבו] (10.8.2020) (כב' השופט העמית יגאל גריל)). בנוסף, חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) מגדיר שורה ארוכה של גורמים אחרים שרשאים להשתתף בהליך, ושבהתאם, ישנה הצדקה מיוחדת להיעתר לבקשותיהם לעיון בהליך, בטרם יקבלו החלטה מושכלת בנוגע להשתתפות בו.

כך לדוגמה, רשות ציבורית או ארגון רשאים להגיש בקשה להשתתף בדיונים בהליך (סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות); חבר קבוצה או עורך-דין רשאים לבקש להתמנות כמבקש מייצג או כבא-כוח מייצג במקום מייצגים קודמים שהסתלקו מבקשת האישור (סעיפים 16(ד)(2)-16(ד)(4) לחוק תובענות ייצוגיות); וחברי הקבוצה המיוצגת, מי שפועל לטובתם, ורשות ציבורית או ארגון העוסקים בנושא התובענה רשאים להגיש התנגדות להסדר פשרה (סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות). שנית, הליכים ייצוגיים עוסקים לא אחת בסוגיות ציבוריות, ומשכך גם לצדדים שלישיים שאין להם עניין ישיר בתוצאות ההליך, עשוי להיות עניין בכתבי הטענות שבו.

כך, לדוגמה, הליכים נגד רשות אחת עשויים להיות רלוונטיים עבור באי-כוח מייצגים בהליך נגד רשות אחרת – וכך גם ביחס לתאגיד מסחרי, כפי שנעשה בענייננו ((ראו: עניין מצליח, בפסקה 9; רע"א 8410/21 עו"ד ברקוביץ' נ' מימון, פסקה 7 [נבו] (16.3.2022) (להלן: עניין ברקוביץ')). שלישית, הן משיקולים מערכתיים של יעילות דיונית, והן משיקולי הגינות כלפי הנתבע, השאיפה להימנע מריבוי התדיינויות נפרדות באותו עניין בתחום התובענות הייצוגיות מקבלת משנה חשיבות. ביטוי מובהק לכך נמצא בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, היוצר מנגנון ייחודי שתכליתו מניעת כפל התדיינות באותן שאלות עובדתיות או משפטיות.

גם הפסיקה נתנה דעתה לשיקול זה, והציבה מגבלות (גם אם לא מניעה מוחלטת) על האפשרות להגיש בקשות אישור נוספות באותו עניין בו התנהל הליך ייצוגי שהסתיים (ראו והשוו: רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ, פסקאות כ'-כ"ה [נבו] (6.9.2017) (להלן: עניין ש.א.מ.ג.ר.); רע"א 3474/24 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ, פסקה 9 והאסמכתאות שם [נבו] (12.11.2024); רע"א 42166-03-25 Meta Platform, Inc נ' אביבי, פסקאות 16-13 [נבו] (17.8.2025); רע"א 64140-10-25 מ.א. אוטומטיים בע"מ נ' גנור, פסקאות 10-9 [נבו] (5.2.2026)).

השאיפה להימנע מכפל התדיינות מחייבת לאפשר לגורמים השוקלים הגשת תובענות ייצוגיות מידע על ההליכים המתנהלים, באופן שיאפשר להם לפעול באופן מושכל, ולהימנע מהגשת תביעות שאין בהן צורך. לבסוף, וכנגזרת של שלושת המאפיינים שצוינו לעיל, מלכתחילה קובע חוק תובענות ייצוגיות רמה גבוהה יותר של פומביות, בהשוואה להליכים אחרים.

כך, בהליכים הייצוגיים חלה חובה לפרסם את בקשת האישור ואת הערעור, ככל שהוגש, בפנקס התובענות הייצוגית, וכן חלה חובה לפרסם בקשות לאישור הסדרי פשרה או הסתלקות שהושגו בין הצדדים (סעיפים 6, 25(א)(1) ו-(2) וסעיף 28 לחוק תובענות ייצוגיות; סעיף 17(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010); לצד זאת, אין תקנה הקובעת חובת פרסום של התשובה לבקשת האישור או של כתבי טענות אחרים בהליך, ועל מנת לקבל תמונה מלאה של המתרחש בהליך – יש צורך להגיש בקשה לעיון בו (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ, פסקה 11 [נבו] (29.8.2013)).

התחשבות במאפיינים הייחודיים הללו של ההליך הייצוגי בעת יישום אמות המידה שנקבעו לבחינת בקשת עיון – אמות מידה שמלכתחילה הן מקלות למדי – מביאה למסקנה כי ההיתר לעיון בהליכים ייצוגיים צריך להינתן ברובם המוחלט של המקרים על נקלה וכעניין שבשגרה. אכן, נדרשים נימוקים פרטניים כבדי משקל על מנת להצדיק דחייתה, באופן מלא או חלקי, של בקשת עיון בהליך ייצוגי, אשר ככלל לא רק עצם קיומו, אלא גם אופן התנהלותו ותכניו, צרכים להיות חשופים לעיני כלל חברי הקבוצה, ובמקרה הרגיל, גם לעיני כלל הציבור.  

לסיכום

נקודת המוצא היא שכל אדם רשאי לדרוש בכל שלב עיון בתיק בית משפט. העיון ינתן למעט חריגים (כמו לדוגמה תיקים חסויים, לצורך מניעת פגיעה בפרטיות או חשיפת סודות מסחריים).

עיון בתיק בית משפט במסגרת תביעה ייצוגית ינתן בקלות יחסית מכיוון שזה עשוי לשרת את אינטרס הציבור.

ניתן לדרוש עיון בתיק בית משפט מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.