הודעת חדילה במסגרת תביעה ייצוגית – מה זה ואיך הציבור מושפע?

מה זה הודעת חדילה?

הודעת חדילה זוהי פרוצדורה מיוחדת הקבועה בסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות המאפשרת לרשות כנגדה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא השבת כספים שנגבו במסגרת גבייה לא חוקית, להודיע לבית המשפט תוך 90 ימים מהרגע שהוגשה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהיא מפסיקה את הגבייה.

ככל שהרשות הגישה הודעת חדילה היא תהיה פטורה מהשבת הכספים לציבור, וכל מה שבית המשפט יכריע בו הוא בסוגיית הגמול ושכר הטרחה המגיעים למבקש ולעורך דינו אשר הגישו את בקשת האישור, אשר הובילה להפסקת הגבייה.

בעניין הודעת חדילה, סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה – תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא –

(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23.

התנאים לאישור הודעת חדילה על ידי בית המשפט

בפסיקה נקבע שלא מספיק לקבל הודעה מהרשות בדבר הפסקת הגבייה, כדי שבית המשפט יאשר אותה במסגרת הליך ייצוגי, אלא הרשות צריכה לעמוד בשלושת התנאים האלה:

1. הרשות הודיעה על חדילתה מהגבייה הנתקפת במסגרת ההליך הייצוגי.
2. הרשות חדלה מהגבייה בפועל.
3. בית המשפט השתכנע כי הרשות אכן הפסיקה את הגבייה.

כלומר, לבית המשפט יש שיקול דעת האם לאשר את הודעת החדילה. אם בית המשפט לא ישתכנע שהרשות הפסיקה את הגבייה בפועל, הודעת החדילה תדחה וההליך הייצוגי כנגד הרשות ימשיך. במצב כזה הרשות לא תוכל להגיש הודעת חדילה נוספת.

בית המשפט רשאי להאריך את פרק הזמן להגשת הודעת חדילה

כפי שכבר הוסבר, הרשות רשאית להגיש הודעת חדילה תוך 90 ימים מהרגע שבו הוגשה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. יחד עם זאת, הרשות רשאית לבקש הארכת מועד להגשת הודעת חדילה.

בית המשפט לא יאשר בקשה שכזו בקלות, גם אם היא הוגשה בהסכמת המבקש בבקשת האישור, מכיוון שמשמעות הדבר היא שהרשות תמשיך לגבות כספים בניגוד לדין מהתושבים ולא תחזיר אותם, ככל שהודעת החדילה תאושר בשלב מאוחר יותר.

בעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון, במסגרת ע"א 22260-11-25 צבי שילה – משרד עורכי דין נ' עיריית ירושלים, כך:

בעיצוב הסדר החדילה ביקש המחוקק לאזן בין תכליות שונות המתנגשות במקרים שבהם מוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות. מחד גיסא, המחוקק ביקש להקנות לרשויות הגנות מוגברות מפני הפגיעה הכלכלית הנגרמת בשל השבה רחבת-היקף עקב תובענות ייצוגיות, ומאידך גיסא, הוא ביקש להבטיח כי ייוותר תמריץ להגיש הליכים ייצוגיים שימנעו גבייה הנעשית שלא כדין. הפתרון שנמצא מעודד רשויות להודיע על הפסקת גבייה אסורה מעתה ואילך כבר בתחילת ההליך, בטרם הושקעו משאבים ניכרים בבירור ההליך לגופו, "ובתמורה" לכך מאפשר לרשויות לשמור את פירות הגבייה שבוצעו עד לאותו מועד…

…

ודוק, משניתנה ארכה על ידי בית המשפט להגשת הודעת חדילה, הוארך כדין המועד בו רשאית הייתה העירייה לעשות שימוש במנגנון שקבע המחוקק בסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. מנגנון זה, כפי שכבר צוין, איננו מבוסס על הסכמה, אלא על הפסקת הגביה. לפיכך, ככל שהעירייה ניצלה את הארכה שנתן לה בית המשפט על מנת למסור הודעת חדילה המקיימת את דרישות הדין, אין בכך כל פסול, וזאת גם אם בעת שניתנה הודעת החדילה היא לא הייתה מוסכמת על המשרד. 

…

סעיף 9(ב) לחוק מקנה את הסמכות להאריך את התקופה להגשת הודעת חדילה לבית המשפט – לא לצדדים. פשיטא כי הפעלת סמכות זו, מהטעמים שציינה חברתי, אינה יכולה להיות חותמת גומי להסכמת הצדדים, ממש כשם שבאישור הסתלקות או פשרה בתובענה ייצוגית נדרש בית המשפט להפעיל שיקול דעת מהותי, ולא לענות "אמן" אחר רצון הצדדים.

מכאן כמובן לא נובעת המסקנה הנגדית כאילו להסכמת הצדדים בקשר למתן ארכה להגשת הודעת חדילה אין כל משמעות. אמור מעתה: הסכמת הצדדים לארכה למסירת הודעת חדילה היא שיקול רלוונטי במכלול השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון – שיקול זה כבודו במקומו מונח, וברי כי אין המדובר בשיקול הבלעדי (וראו: סעיף 14 לחוות דעתי, שם הבהרתי כי "השאלה המכרעת בקשר לבקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה, נוגעת, בעיקרו של דבר, לתום ליבה של הרשות").

משמעות הדברים היא שלעניין מסירת הודעת חדילה בתביעה ייצוגית המתנהלת לפי פרט 11 בתוספת השנייה יש להבחין בין שלושה שלבים בהליך הייצוגי: בשלב הראשון, במהלך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשת האישור, הודעה על חדילה היא כוח העומד לרשות, ובכפוף לכך שתעמוד בתנאים לחדילה, היא רשאית להפעיל אותו ללא צורך לא בהסכמת הצד שכנגד, ולא באישור בית המשפט.

בשלב השני, בחלוף 90 הימים הללו ועד להחלטה בבקשת האישור, הרשות יכולה לבקש ארכה למסירת הודעת חדילה, והסמכות לתת ארכה זו מסורה לבית המשפט, הנדרש לפרט את הטעמים שהביאו אותו למתן הארכה (ובכלל זה, רשאי להתחשב בהסכמת הצדדים). אחזור ואציין כי מקובל עלי כי בסמכות זו יש לעשות שימוש כחריג ובמשורה (ראו לעיל בפסקה 13, וכן עניין עפיפי, בפסקה 15 להחלטתי).

בשלב השלישי, לאחר שאושר ניהול התובענה כייצוגית, לא ניתן עוד למסור הודעת חדילה – אף לא באישור בית המשפט. למיטב הבנתי, גם חברתי אינה מתנגדת לחלוקה זו (ראו: פסקה 14 לחוות דעתה).

…

לכך יש להוסיף, כפי שציינה בצדק חברתי השופטת ר' רונן, כי סמכותו של בית המשפט להאריך את המועד להגשת הודעת חדילה, לאחר שכבר החל הדיון בבקשת האישור, אינה מובנת מאליה (ראו פירוט בפסקה 9 לחוות דעתה של חברתי השופטת ר' רונן; כך גם ציין חברי השופט ע' גרוסקופף ב-בר"מ 2003/23 תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ נ' עפיפי, פסקה 15 [נבו]‏(‏18.4.2023‏)).

על בסיס האמור, אף לגישתי על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו להאריך את המועד להגשת הודעת חדילה, לאחר שהחל הדיון בבקשת האישור, במקרים חריגים בלבד, וככל שקיימות לעניין זה גישות נוקשות יותר ונוקשות פחות, נראית לי הגישה הנוקשה יותר כעדיפה.

…

כפי שכבר צוין לעיל, במצב דברים רגיל, כאשר הרשות מגישה הודעת חדילה היא זוכה להטבה משמעותית ביותר בדמות פטור מהשבת הכספים שנגבו (ככל שעסקינן במישור הייצוגי בלבד), אשר ההצדקה לגבייתם עומדת בבסיס התובענה הייצוגית. הטבה זו, אשר מאפשרת להגן על הקופה הציבורית ולמנוע פגיעה בתפקודן של הרשויות, כרוכה מטבע הדברים בפגיעה קשה באינטרס של חברי הקבוצה להשבה כספית של כספים אשר נגבו, על פי הנטען, שלא כדין.

פגיעה זו – על הכרסום בתכליות ההליך הייצוגי הכרוך בה – היא העומדת, לטעמי, במרכז הזהירות הנדרשת מהרחבת היקף התפרשותן של ההגנות המיוחדות המוקנות לרשויות הנתבעות בהליך הייצוגי, ובפרט על הזהירות הנדרשת בהרחבת תחולתו של הסדר החדילה.

לסיכום

הודעת חדילה היא הטבה משמעותית לה זוכה רשות במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. הרשות מקבלת אפשרות להודיע שהיא מפסיקה את הגבייה הלא חוקית, אך לא נדרשת להשיב את הכספים שגבתה בניגוד לדין.

הטבה זו מוקנית אך ורק לרשות ולא לחברה פרטית.

את הודעת החדילה על הרשות להגיש תוך 90 ימים מהמועד שבקשת האישור הוגשה לבית המשפט. במקרים חריגים בית המשפט רשאי להאריך את המועד. בית המשפט לא ימהר לאשר הארכת מועד להגשת הודעת חדילה כי משמעות הדבר היא שבכל אותו פרק זמן הרשות תמשיך לבצע גבייה המנוגדת לדין מהתושבים.