כתב תביעה נגד סוחר רכבים בגין מכירת רכב אובדן להלכה – דוגמה

במקרה שסוחר רכבים משומשים מכר לכם רכב אובדן להלכה מבלי לגלות לכם על כך כנדרש לפי חוק מכירת רכב משומש, ואי מסירת טופס גילוי נאות, עליכם לדרוש ביטול עסקה בהקדם אפשרי לאחר הגילוי על מצבו של הרכב.

אם סוחר הרכבים לא יסכים לבטל את העסקה (וברוב המקרים סוחר הרכבים לא יסכים לכך) לא יהיה מנוס מהגשת כתב תביעה נגד סוחר רכבים בגין מכירת רכב אובדן להלכה.

כתב תביעה נגד סוחר רכבים בגין מכירת רכב אובדן להלכה ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות רק אם מדובר ברכב בשווי עד 40 אלף שקלים.

לעומת זאת, אם מדובר ברכב שעלה לכם יותר מ-40 אלף שקלים תאלצו להגיש כתב תביעה נגד סוחר רכבים בגין מכירת רכב אובדן להלכה לבית משפט השלום.

חשוב לדעת שברוב המקרים תביעה שכזו תמשך בבית משפט השלום במשך יותר משנה. סוחרי הרכבים לא נוטים להתפשר, אלא להיפך, עושים הכל כדי להאריך את ההליך כמה שניתן, מכיוון שכל עוד לא ניתן פסק דין הם לא חייבים לעשות דבר, ולכן הם עושים הכל כדי שייקח כמה שיותר זמן עד שיינתן פסק דין בתביעה, בין היתר, כדי לנסות ולהתיש את התובע ולנסות לגרום לו להתפשר על סכום זניח.

כתב תביעה נגד סוחר רכבים בגין מכירת רכב אובדן להלכה

       
בית משפט השלום                                                                                                                    ת"א 04-26-______
באשדוד

בעניין:

התובע:                               שם ושם משפחה, ת"ז: _______
                                             כתובת _____________; טל': ______________         
                                             ע"י ב"כ עוה"ד אדי בליטשטיין          
                                             רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר, משרד 501)    
                                             טל': 03-6427876; פקס: 077-4704697;

                                                                           נ   ג   ד

הנתבעים:                          1. שם ושם משפחה, ת"ז: _____________
                                             כתובת ______________     
                                             טל': ___________________     
                                             2. קורל – תל בע"מ, ח.פ. 512676289        
                                             רח' המגשימים 1, פתח תקווה                                    

כתב תביעה

מהות התביעה: נזקי רכוש – רכב.              
סעדים מבוקשים: ביטול עסקה, החזר כספי, פיצוי כספי. סכום התביעה: 187,900 ₪.           
סכום אגרת בית המשפט: 4697.5 ש"ח (2348.75 ש"ח במועד זה לפי תקנה 6(א) ופרט 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז -2007).        
קיומו של הליך נוסף: לא קיים בין התובע לנתבעים הליך נוסף העוסק בעניינים המפורטים בתביעה זו.

הזמנה לדין

הואיל והתובע הגיש כתב תביעה זה נגדכם, אתם מוזמנים להגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מיום שהומצאה לכם הזמנה זו.

לתשומת לבכם, אם לא תגישו כתב הגנה אזי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תהיה לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניכם.

ההדגשות בכתב התביעה אינן במקור אלא אם כן צוין אחרת.

תיאור תמציתי של בעלי הדין

1. התובע הוא אדם פרטי שרכש רכב יד שניה מהנתבע 1, תמורת סך של _______ ₪.
2. הנתבע 1 הציג את עצמו כאדם פרטי אך בפועל מדובר בסוחר רכבים אשר עוסק בסחר במכוניות יד שניה.
3. הנתבעת 2 היא חברה המפעילה את האתר "יד 2", באמצעותו פורסמה מודעתו של הנתבע 1 למכירת הרכב נשוא כתב תביעה זה.

הסעדים המבוקשים באופן תמציתי

• בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להעניק לתובע את הסעדים הבאים:
• צו המורה על ביטולה של העסקה בין התובע לנתבע 1, והחזר לתובע סך של ______ ₪.
• חיובו של הנתבע 1 בפיצוי כספי בסך של _____ אלף שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע.
• חיובו של הנתבע 1 בגין החזר שכר טרחת עורך דין בו נשא התובע, בסך ______ ₪.
• חיובה של הנתבעת 2 לשחזר את המודעה אותה פרסם הנתבע 1 באתר יד 2 (לרבות כל עריכה שנעשתה בה עד למועד הסרתה) בעניין הרכב נשוא התביעה, וככל שהדבר נחוץ לנתבעת 2 כדי לשחזר את המודעה, להורות לנתבע 1 למסור לנתבעת 2 את שם המשתמש שלו באתר יד 2 ו/או כל פרט אחר שיסייע לנתבעת 2 לשחזר את המודעה.
• כל סעד אחר ו/או נוסף שבית המשפט הנכבד יראה לנכון.

תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה

• בתחילת חודש _____ התובע ראה באתר יד 2 מודעה בעניין רכב ______ מדגם _______, שנת ייצור ______, יד _____, בעל מספר רישוי _______ (להלן: "הרכב").
• התובע יצר קשר עם הנתבע במספר שפורסם במודעה – ________.
• לאחר מפגש שבו נכחה אישתו של התובע, סוכם על רכישת הרכב תמורת סך של ______ שקלים. העברת הבעלות לרכב בוצעה ביום ___________.
• בסוף חודש _________ התברר לתובע כי הרכב שהנתבע מכר לו הוא רכב שמוגדר כ"אובדן גמור להלכה". אם לא די בכך, התברר שגם מד האוץ זויף, שכן בוצעה הפחתה משמעותית במספר הקילומטרים שהרכב נסע.
• בתאריך ___________ אישתו של התובע, גב' _________, שוחחה עם הנתבע 1 והודיעה לו שנודע לה ולתובע שהנתבע 1 הסתיר מהם תאונה. הנתבע 1 לא הסכים לבטל את העסקה והפנה את התובע ואישתו לבית המשפט.

העובדות המקנות סמכות לבית המשפט

1. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו לאור סכום התביעה ומקום מגוריו של הנתבע, בהתאם לתקנה 7(א) תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

פירוט הטענות

הנתבע 1 הוא סוחר רכבים – פרט שהוא הסתיר מהתובע ואישתו

1. חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 מגדיר "עוסק ברכב" כך:

""עוסק ברכב" – עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שעיסוקו מכירת רכב משומש;"

1. עוסק בחוק הגנת הצרכן מוגדר כך:

""עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;"

1. מספר הטלפון של הנתבע 1 הוא _______. ביצוע חיפוש בגוגל, בינג או בפייסבוק לפי מספר טלפון זה יגלה כי הנתבע 1 עוסק, דרך קבע, במכירת רכבים משומשים.

נספח 1:               דוגמאות למודעות שפרסם הנתבע 1 לצורך מכירת רכבים משומשים.

1. הדוגמאות מדברות בעד עצמן, ואין חולק כי הנתבע 1 הוא "עוסק ברכב", ומשכך חוק מכירת רכב משומש המוזכר לעיל, חל עליו. משכך, היה על הנתבע 1 למסור לתובע טופס גילוי נאות. טופס זה  לא נמסר לתובע.
2. אי מסירת טופס גילוי נאות הוכרה בפסיקה כפגם חמור ביותר של הוראות הדין. ראו לדוגמה במסגרת תאד"מ 23565-09-23 קורל קרן פרנקו נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 20.7.2025):

" סעיף 4 (ב)לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח–2008, מקים חובת גילוי נאות המוטלת על הנתבעת. בהתאם לכך, על הנתבעת בתור מוכרת רכבים שזה עיסוקה, היה למסור בידי הנתבעת טופס גילוי מפורט וחתום לפני החתימה על החוזה.

טופס זה נדרש לפרט בין היתר את זהות ומספר הבעלים הקודמים של הרכב; פגיעות שנגרמו לרכב; קילומטרז', ועוד. אי קיום חובה זו מהווה הפרה חמורה של הוראות הדין.

…

אי מסירת מידע שכזה עשויה להיחשב כהפרה יסודית במתכונתה בסעיף 6לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 שתוצאתה על פי חוק זה, זכותו של הרוכש להשיב לידיו את  הכספים שהוא שילם למוכר עובר הרכב, ולעיתים גם זכותו לפיצויים הנובעים מהפרה שכזו."

1. הפסיקה אף קבעה כי מסירת טופס גילוי נאות היא עילה בפני עצמה לדרישה לביטול עסקה:

" … לאחר שהגעתי למסקנה כי הנתבע לא מילא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, הטעה את התובע,  ולא המציא לתובע טופס "גילוי נאות" כנדרש, ולכן התובע רשאי היה לדרוש לבטל את העסקה גם במהלך חודש יוני 2024, כחצי שנה לאחר חתימת העסקה:

…

מספר הקילומטרים שעבר רכב משומש, הוא מידע מהותי בעסקת מכירה על ידי עוסק ברכב, ועל כן המחוקק מצא לכלול נתון זה ברשימת פריטי המידע שמוכר רכב משומש חייב בגילויים ואף הדגיש שיש למסור נתון זה "במדויק".

…

סיכום ביניים לאור כל האמור יש להורות על ביטול העסקה.

…

                     אני מורה על ביטול העסקה לרכישת רכב שנכרתה בין הצדדים ביום 08.12.22. "

                ראו: ת"א 61785-07-23 עלי סעד נ' אדם עטאללה (פורסם בנבו, 15.4.2025).

1. ראו גם פסיקת בית המשפט המחוזי במסגרת רת"ק 55719-02-24 ודים רויטברג נ' נועם אברהמי (פורסם בנבו, 14.4.2024) אשר אישררה את פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות, קבעה כי די באי מסירת טופס גילוי נאות כטעם בפני עצמו לצורך ביטול העסקה.
2. אחת המודעות שאותרה במנוע החיפוש בינג היא של הרכב נשוא התביעה אותה פרסם הנתבע 1 בפייסבוק:

1. המודעה עצמה בפייסבוק כבר איננה זמינה אך ניתן לראות כי גם במודעה זו הנתבע 1 ציין כי מדובר ברכב "שמור כחדש" ולא ציין שום דבר ביחס לתאונות ו/או שבוצעה הפחתת קילומטראז' ברכב.
2. התובע אמנם לא ראה מודעה זו אלא מודעה אחרת באתר יד 2, אך גם במודעה באתר יד 2 לא הייתה שום התייחסות לכך שהרכב היה מעורב בתאונה או שבוצעה בו הפחתת קילומטראז', בדומה למודעה זו. מכיוון שהנתבעת 2 מפעילה את אתר יד 2 היא מתבקשת לשחזר את המודעה שפרסם הנתבע 1 בעניין הרכב נשוא כתב תביעה זה.
3. מספיק שהיה הנתבע 1 מפרסם שהרכב היה מעורב בתאונה או שבוצעה בו הפחחת קילומרטאז' ו/או אומר זאת לתובע לפני הרכישה, התובע היה מוותר על רכישת הרכב, גם במחיר נמוך יותר.

ההתנהלות מול הנתבע 1 לפני רכישת הרכב והממצאים החמורים שהתגלו

• בתחילת חודש _____ התובע ראה באתר יד 2 מודעה בעניין רכב ______במדגם _______, שנת ייצור ______, יד ________, בעל מספר רישוי _______________ (להלן: "הרכב").
• התובע יצר קשר עם הנתבע במספר שפורסם במודעה – _________. במהלך השיחה המקדימה התובע בירר לגבי מצבו של הרכב והאם הרכב היה מעורב בתאונות, אך הנתבע 1 ציין כי הרכב במצב שמור מאוד, כחדש.
• על בסיס המידע שהופיע במודעה באתר יד 2, והמידע שהתקבל מהנתבע 1 בשיחת הטלפון, התובע ואישתו נסעו לראות את הרכב ________ בתאריך ___________.
• גם במעמד פגישה זו הנתבע 1 לא גילה לתובע או אישתו שהרכב היה מעורב בתאונה וגם לא שבוצע בו זיוף קילומטראז'.
• לאור המצגים שהנתבע 1 הציג לתובע סוכם על רכישת הרכב תמורת סך של _________ שקלים. העברת הבעלות לרכב בוצעה ביום ______________.

נספח 2:               אישורים בגין העברת הבעלות בתאריך ________, רישיון הרכב על שמו של הנתבע 1 ורישיון הרכב על שמו של התובע.

• בסוף חודש __________, בעקבות שיחה עם חבר שסיפר לתובע על תופעת מכירת רכבים שהוגדרו כאובדן גמור להלכה, התובע החליט לבדוק עניין זה ביחס לרכב שלו באמצעות הפקת טופס היסטוריית תביעות ביטוח.
• התובע נדהם לגלות כי הרכב שהנתבע 1 מכר לו הוא רכב שמוגדר כ"אובדן גמור להלכה". עיון בטופס היסטוריית תביעות הביטוח מגלה כי ביום ____________ הרכב היה מעורב בתאונה קשה מאוד, במסגרתה שולמו לבעל הרכב דאז תגמולי ביטוח בסך __________ ₪.
• התובע המשיך לברר עניין זה מול חברת הביטוח שביטחה את הרכב וקיבל לידיו את דוח השמאי שבדק את הרכב זמן קצר לאחר התאונה.
• דוח השמאי מציג נזקים רבים וחמורים לרכב, אך מה שצד את עינו של התובע הוא נתון בעמוד 6 לדוח (שנערך ביום _________) המפרט כי מספר הקילומטרים שהרכב נסע עד למועד בדיקת השמאי הוא ___________ ק"מ (בעמוד 4 לחוות הדעת אף רשום ________ ק"מ). התובע רכש את הרכב כאשר מד האוץ הציג קצת יותר מ-__________ ק"מ. עיון ברישיון הרכב הן של התובע והן של הנתבע 1 (ראו מצורפים לעיל) יגלה כי ביום _______ מד האוץ עמד על ____________.
• לא ברור כיצד הרכב נשוא התביעה, שהיה בשימושו של הנתבע 1 טרם רכישתו על ידי התובע לא נסע כלל (השוו את מספר הקילומטרים המצוין ברישיון הרכב של התובע והנתבע 1 המצורפים לעיל). הדבר יכול להעיד על כך שבוצעה הפחתה של הקילומטראז' ממש בסמוך למועד מכירת הרכב לתובע.

נספח 3:               טופס היסטוריית תביעות ביטוח ודוח השמאי.

• ביום ___________ אישתו של התובע יצרה קשר עם הנתבע 1 והודיעה לו שהתברר לה ולתובע שהנתבע 1 עבד עליהם ומכר להם רכב אחרי תאונה קשה. הנתבע 1 לא הסכים לבטל את העסקה אלא הפנה את אישתו של התובע לבית המשפט.

עמדת הדין ביחס לרכב אובדן גמור להלכה

• ראשית, כמפורט לעיל, הנתבע 1 הוא סוחר רכבים שלא מסר לתובע טופס גילוי נאות כנדרש בדין, אך גם אם נתייחס לנתבע 1 כאדם פרטי הדבר לא מסייע לו לאור העובדה שהוא הפר את חובת תום הלב בכך שהסתיר מידע מהותי מהתובע.
• בית המשפט העליון התייחס לסוגיית אובדן להלכה כך:

"אציין כאן במאמר מוסגר, כי איני רואה הבדל מהותי לענייננו בין אבדן גמור ל"אבדן להלכה", שהוא התיחסות אופרטיבית לאבדן כאילו היה "גמור" (total loss) גם אם לא היה כזה, אלא פגיעה מסיבית שחברת הביטוח אינה רואה את תיקונה ככדאי כלכלית; יוזכר "רכב באבדן גמור" מוגדר בחוק הגבלת השימוש ככזה שניזוק ב-60% משוויו (סעיף 1)."

ראו: רע"א 7839/14 רבקה אהרון נ' שירביט – חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו,      26.2.2015).       

• גם הרשות להגנת הצרכן הביעה את עמדתה ביחס לרכבים שהוגדרו בסטטוס אבדן להלכה ("רכב שעבר תאונה ונגרם לו נזק משמעותי"). מעבר לחומרת הנזקים שברכב, הרשות להגנת הצרכן הדגישה את הקושי של הצרכן לגלות שהרכב אכן הוגדר אובדן להלכה:

"לצרכן סביר ישנו קושי לגלות כי רכב היה בעברו אובדן להלכה. אין ברישיון הרכב כל מידע אודות תהליך השיקום והעבר של הרכב וגם מכון הבדיקה, שעשוי לציין פגיעות ברכב, אינו עושה שימוש במושג אובדן להלכה ומסתפק בתעודת תקינות שמשמעותה היתר חוקי לרכב לעלות לכביש בהיבט בטיחותי."

נספח 4:               עמדת הרשות להגנת הצרכן מיום 17.10.2021.       

• הפסיקה מעת האחרונה סיכמה את הקשיים שעולים מאי גילוי העובדה שהרכב הנמכר הוא אובדן להלכה, ומה התועלת שצומחת למי שמוכר רכב אובדן להלכה מבלי לגלות זאת לקונה:

"היותו של רכב מוכרז כאובדן להלכה הוא ענין מהותי שחובה על העוסק לציינו בעת הפרסום של הרכב כאשר איני מקבל את הטענה כי לאור סיבות שונות של סיווג רכב ככזה יש לפטור מכך את העוסק.

…

ולעניין רכבים, הצגת מידע מטעה או לא שלם לצרכן טרם הצגה בפניו את טופס הגילוי הנאות יש בו כדי להטעותו במובן הפחתת תשומת ליבו וערנותו ביחס למה שרשום בטופס (עש"א ‏(‏שלום חי'‏)‏ 49649-03-24 י.ח.ד. מוטורס בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, סעיף 76 ‏(‏7.7.2024‏); וראה גם: עש"א ‏(‏שלום ת"א‏)‏ 60365-09-22 דומיקאר בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן , סעיף 16 ‏(‏ 13.12.2023‏)‏‏.

על כן חוק הגנת הצרכן קובע רף נורמטיבי החל על כלל העוסקים בענפי מכירות או שירות. על מנת להתמודד עם פערי הכוחות והידע המובנים בין העוסק לצרכן העוסק מחוייב להימנע מהטעיית הצרכן ברף הגבוה יותר מן הרף הקבוע בחוק החוזים ומחוייב ברמת גילוי גבוהה עוד בשלב הפרסום, אשר בו עוסק ערעור זה. 

…

בסעיף 8לחוק מכירת רכב משומש נאמר  כי "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר"; ובסעיף 41לחוק הגנת הצרכן נקבע כי "חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו".

כלומר מההוראות ההדדיות שבחוקים אלו עולה כי אין כל מניעה שחוק הגנת הצרכן שהוא חוק קוגנטי  (סעיף 36לחוק) יוסיף על ההוראות שבחוק מכירת רכב משומש; ובאופן זה, חובת הגילוי בדבר הכרזתו של הרכב הנמכר כ"אובדן להלכה" תוקדם עוד לשלב המוקדם ביותר של העסקה, שלב הפרסום.

…

הכרזתו של רכב כאובדן להלכה הוכרה זה מכבר  על פי הפסיקה כ"עניין מהותי". הגדרת רכב ככזה אינה מלמדת בהכרח על הפן הבטיחותי אלא כי הרכב עבר תאונה משמעותית בגינה נגרמה לרכב פגיעה חמורה, שנאמדה על ידי שמאי; ועלות תיקונה גבוהה משמעותית נוכח שוויו של הרכב וממילא אף גורמת להפחתה משמעותית בערכו ועל יכולת סחירותו… לפיכך על פי חוק הגנת הצרכן על פי לשונו, עוסק אמור לגלות דבר היותו של רכב הנמכר על ידו כרכב שנגרם לו אובדן להלכה, שהוא פרט מהותי.

…

האבחנה שמבצע ב"כ המערער בין רכב עם עבר בטיחותי לרכב עם עבר ביטוחי אין בה כדי לשנות את פני הדברים. על דרך הכלל, רכב שבוצעו בו תיקונים מהותיים לאחר תאונה, ללא קשר אם הם בטיחותיים או ממוניים בלבד, הוא רכב שערכו יורד משמעותית. הכרזה כ"אובדן להלכה" מהווה ישום רשמי של ירידת ערך זו והיא פרט מהותי שיש לגלותו

…

המערערת פרסמה במרשתת רכבים שהיא מוכרת כרכבים שהם כביכול תקינים לחלוטין, ללא עבר ביטוחי או בטיחותי כאשר בפועל מדובר ברכבים שהוכרזו כאובדן להלכה. בהפרת חובת הגילוי המוטלת עליה של אותו פרט מהותי,  הטעתה המערערת את הקונים הפוטנציאליים ופיתתה צרכנים להגיע לעסקה כאשר ייתכן שחלקם כלל לא היו מגיעים לו ידעו שמדובר ברכבים שהוכרזו כאובדן להלכה. עצם הפרסום מהווה את ההפרה של חוק הגנת הצרכן ואין בעובדה שהציגה בפניהם בעת ביצוע העסקה טופס גילוי נאות  כדי להפחית או לאיין אותה.

…

המערערת לא מפעילה את עסקה ללא כוונת רווח. עצם הפרסום ללא ציון היות הרכב אובדן להלכה נעשה על מנת למשוך עוד ועוד לקוחות לעסק, ומיותר לציין כי הגדלת נפח לקוחות פוטנציאליים משמעותה הגדלת הרווח הכספי. יש להניח כי לפחות חלק מאותם לקוחות פוטנציאליים לא היה מגיע למגרשה של המערערת ככל שהיתה מציינת בפרסומת את הכרזתו כאובדן מוחלט,… עוד נטען כי תהא הגנה למערערת ככל שתוכיח כי הפגם או האיכות של המוצר היתה ידועה לצרכן לפי סעיף 4(א)(3)לחוק,והלקוחות היו מודעים לכך שכן הוצג להם טופס גילוי נאות. יחד עם זאת כפי שצויין עצם הפרסום הוא ההפרה שבוצעה באותה נקודת זמן ולא בשלב מאוחר יותר. "

ראו: עש"א 28488-05-25 נטלי כהן נ' משרד התמ"ת – הממונה על הגנת הצרכן (פורסם בנבו, 26.3.2026).

• כפי שניתן לראות ללא קושי, הדין ברור, והיה על הנתבע 1 לגלות כבר בשלב הפרסום שהוא מוכר רכב אובדן גמור להלכה.
• אמנם בשלב זה אין ברשותנו את המודעה ביד 2, אך צורפה לעיל מודעת הרכב שאותרה במנוע החיפוש בינג, ובה ניתן לראות כי הרכב תואר רכב "שמור כחדש". תיאור זה הוא תיאור מטעה, בלשון המעטה.

עמדת הדין ביחס לסוגיית זיוף/הפחתת מד האוץ

• הפסיקה בעניין זיוף קילומטראז' קובעת כי גם זו עילה שעומדת בפני עצמה המאפשרת לתובע לבטל את העסקה, ולדרוש את מלוא התשלום ששילם בגין הרכב.
• ראו לדוגמה תא"מ 2891-11-19 סמי גילקרוב נ' רז מנדלסון (פורסם בנבו, 26.1.2022):

" אין חולק כי רוכש סביר יכול להסתמך על רישום הנסועה במד אוץ כרישום מחייב. שינוי רישומי נסועה במד אוץ הינו עבירה פלילית, וככלל, רוכש סביר אינו צריך לצפות שהמוכר יבצע פעולה כזו.

עוד יצויין כי גם אין ספק שנסועת הרכב הינו שיקול חשוב ומרכזי בשיקוליו של קונה סביר בבואו לשקול את רכישת הרכב.

…

לפיכך, הפער בין חיווי הנסועה במד האוץ לבין נסועת האמת מגלה פנים של אי התאמה, בהתאם לסעיף 11 לחוק המכר, שכן לכל הפחות עסקינן ב"נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים" (ס"ק (5)).

זאת ועוד, עניין לנו באי התאמה נסתרת. מאחר והתובע מסר הודעה מיידית לנתבע על אודות אי ההתאמה, הרי שבהתאם לסעיף 15 לחוק המכר, הוא רשאי להסתמך על אי התאמה זו ולבטל את ההסכם ביניהם. "

• בפסק דין זה אף נקבע כי ההשבה צריכה להיות מלאה (במקרה זה השבה של ________ ₪):

"נוכח האמור, התובע רשאי לבטל את ההסכם בינו לבין הנתבע, ולזכות בהשבת התמורה החוזית ששילם על פיו."

• דוגמה נוספת ניתן למצוא במסגרת ת"א 61785-07-23 עלי סעד נ' אדם עטאללה (פורסם בנבו, 15.4.2025), שם נקבע בין היתר כך:

"מספר הקילומטרים שעבר רכב משומש, הוא מידע מהותי בעסקת מכירה על ידי עוסק ברכב, ועל כן המחוקק מצא לכלול נתון זה ברשימת פריטי המידע שמוכר רכב משומש חייב בגילויים ואף הדגיש שיש למסור נתון זה "במדויק".

…

כאמור בענייננו המידע בדבר מספר הקילומטרים שגמע הרכב הוא מידע שגם המחוקק מצא אותו מהותי ולכן חייב את סוחר הרכב למסור פרטים מלאים ומדויקים לגביו גם בטופס הגילוי הנאות.

…

לא זו אף זו, גם אם הנתבע מסר לתובע את רישיון הרכב, הרי שאין בכך כדי לייתר את הצורך במסירת טופס גילוי נאות כפי שקבע המחוקק, בפרט כאשר גם בזכרון הדברים עצמו לא רשם הנתבע מספר קילומטרים כלשהו שהרכב נסע. זאת ועיקר, המחוקקלא סבר שדי בפירוט הקילומטרים הרשום ברישיון הרכב לצורך עמידה בדרישת הגילוי הנאות, ונקבע בחוק כי מידע זה צריך היה להופיע במפורש ובטופס נפרד – טופס גילוי נאות."

הנזקים שנגרמו לתובע

• התובע רכש רכב תמורת סך של ______ ₪ שעבר תאונה וזיוף קילומטראז'. מידע זה לא נמסר לתובע טרם רכישת הרכב. אילו הנתבע 1 היה מגלה את הפרטים כנדרש במודעה, התובע כלל לא היה פונה אליו טלפונית, ובוודאי שלא היה רוכש את הרכב, גם לא תמורת מחיר נמוך בהרבה.
• משכך, התובע זכאי לביטול העסקה ולהשבת מלוא התמורה.
• התנהלותו של הנתבע 1 גרמה לתובע לעוגמת נפש רבה. עתה התובע תקוע עם הרכב ולא יכול אפילו למכור אותו. התובע מעריך את עוגמת הנפש שלו בסך של ______ אלף שקלים.
• לצורך ייצוגו שילם התובע שכר טרחת עורך דין בגובה _______ ₪. התובע סבור כי הוא זכאי להחזר מלא לנוכח העובדה שהנתבע 1 לא ביטל את העסקה טרם הגשת התביעה, וזאת למרות פניית אישתו של התובע לנתבע 1 ביום ____________.

נספח 5:               חשבונית מס המעידה על תשלום שכר טרחת עורך דין.

לסיכום

• לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעים לדיון לפניו ולפסוק, כדלהלן:
• את הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה.
• לחייב את הנתבע 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.
• ליתן כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.

_______________
עו"ד אדי בליטשטיין
ב"כ התובע