תביעה ייצוגית – מה זה ומתי כדאי להגיש אותה כדי לקבל פיצוי?

מה זה תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית זהו הליך משפטי רב עוצמה ומורכב מאוד אשר במסגרתו אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים מבקשים מבית המשפט לאשר להם לייצג קבוצה גדולה מאוד של אנשים אשר נפגעו כמוהם מאותו גורם (בדרך כלל חברה או רשות כלשהי).

הגשת תביעה ייצוגית יכולה להתבצע רק כאשר מדובר בקבוצת נפגעים גדולה (לפחות כמה מאות אנשים) ורק כאשר ניתן להוכיח (ולא רק להניח) שאכן נגרם נזק דומה/זהה לאותה קבוצת נפגעים.

לרוב, במסגרת הליכים ייצוגיים, גובה הנזק שנגרם לכל נפגע הוא קטן מאוד (יתכן שאפילו שקלים בודדים) ולכן הגשת תביעה אישית הופכת להיות למשימה לא כדאית. במקרים אלה נותר לשקול הגשת תביעה ייצוגית.

התובע או התובעים אשר מגישים את ההליך נקראים המבקש או המבקשים, ולאחר אישור הבקשה הם נקראים התובע הייצוגי או התובעים הייצוגיים, ויתר הנפגעים נקראים לרוב קבוצת הנפגעים או חברי הקבוצה.

לרוב, חברי הקבוצה כלל לא מודעים לניהולה של תביעה ייצוגית בשמם, והדבר נודע להם, בדרך כלל, לאחר פרסום בתקשורת בדבר פשרה, החלטת בית המשפט בדבר אישור התביעה כתביעה ייצוגית או לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה.

הגשת תביעה ייצוגית שונה במובנים רבים מאוד מתביעה אישית/תביעה פרטית. תובענה ייצוגית מסורבלת יותר, לרוב אורכת זמן רב יותר, לעיתים כרוכה בסיכונים רבים יותר לאדם השוקל הגשת תביעה ייצוגית ולזה שמגיש אותה בפועל, ולא תמיד תוביל לפיצוי כספי משמעותי או פיצוי כספי כלשהו. במקרים מסוימים לאחר הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יאלץ יוזם ההליך לשלם לצד שכנגד סכומי כסף משמעותיים ביותר בדמות הוצאות משפט.

טרם הגשת תביעה ייצוגית או התגוננות מפני תביעה ייצוגית כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה. מאמר זה יסייע לכם להבין באילו מקרים באפשרותכם להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית, מהם התנאים והסיכונים שבהליך ייחודי זה, כמה כסף זה עשוי לעלות לכם, ולא פחות חשוב, כמה כסף תוכלו לקבל אם בית המשפט יקבל את הטענות שלכם יאשר ניהולה של תביעה ייצוגית ובסיומה יכריע לטובתכם. חשוב מאוד להכיר את החוקים, התקנות וההוראות הרלוונטיות כדי להצליח.

תביעה ייצוגית
עורך דין תביעה ייצוגית אדי בליטשטיין מסביר על הגשת תביעה ייצוגית
מה זה תביעה ייצוגית ולמה כולם מדברים על זה בתקשורת?

מאפיינים עיקריים של תביעה ייצוגית

מאפייניה העיקריים של תביעה ייצוגית הם אלה:

  1. מדובר בנזק אחיד או דומה מאוד שנגרם לקבוצה גדולה של אנשים (לדוגמה: גביית יתר);
  2. סכום הנזק הוא בדרך כלל נמוך ולא מצדיק הגשת תביעה אישית;
  3. אין צורך לבצע בירורים פרטניים כדי לגלות האם נגרם נזק למי מחברי הקבוצה;
  4. קבוצת הנפגעים מונה לפחות כמה מאות אנשים (קבוצה קטנה של נפגעים עשויה לשלול תביעה ייצוגית);
  5. לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל נושא ובכל עניין – אלא רק באותם מקרים הקבועים בתוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות;
  6. תביעה ייצוגית (או בקשה לאישור תביעה ייצוגית עוד לפני התביעה) תמיד תנוהל על ידי תובע (מבקש) אחד או קבוצה קטנה מאוד של תובעים (מבקשים);
  7. לרוב קבוצת הנפגעים כלל לא תדע אם מנוהלת תביעה ייצוגית, אלא רק אם התביעה תסתיים בפסק דין לטובת הקבוצה או בפשרה שתוביל לפיצוי כספי חברי הקבוצה.

שוקלים הגשת תביעה ייצוגית?

לפני שמתחילים לדבר בפירוט על מה זה תביעה ייצוגית, התנאים להגשתה ובאילו מקרים ניתן וכדאי להגיש אותה, אתם צריכים לשאול את עצמכם את השאלות הבאות: 1. איזה ראיות יש לי?; 2. כמה נפגעים אני מכיר שנפגעו בצורה דומה/זהה?; 3. מה בדיוק אני רוצה לתבוע?

מענה על שאלות יבהיר לכם מלכתחילה האם יש מקום להגיש תביעה ייצוגית או שהמקרה כלל אינו מתאים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית.

1. איזה ראיות יש לי?

אם כל מה שיש לכם אלה נתונים שרלוונטיים אך ורק למקרה הספציפי שלכם אפשר לוותר על הרעיון להגיש תביעה ייצוגית. אתם צריכים ראיות שרלוונטיות לא רק למקרה הפרטני שלכם, אלא ראיות שיראו שמחדלי החברה הם בגדר מדיניות הרלוונטית לקבוצה גדולה של אנשים.

2. כמה נפגעים אני מכיר?

אם אתם לא מכירים אפילו נפגע אחד נוסף יתכן שהדבר רק מחזק את המסקנה שלא מדובר במדיניות לא תקינה של חברה נגדה אתם שוקלים להגיש תביעה ייצוגית, אלא מקרה פרטני שרלוונטי רק אליכם (או לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים). מקרים אלה אינם מתאימים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית.

3. מה בדיוק אני רוצה לתבוע?

אם אתם רוצים לתבוע נזקים כגון פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק, לא תוכלו לעשות זאת במסגרת תביעה ייצוגית.

אם עילת התביעה שלכם מחייבת לבצע בירור פרטני ביחס לכל חבר בקבוצה, גם מקרים אלה אינם מתאימים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית.

תביעה ייצוגית
בירור נתונים לפני הגשת תביעה ייצוגית

אילו מקרים לא מתאימים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

אם לא ניתן להוכיח שקיימים בפועל נפגעים רבים, וכל מה שניתן להוכיח זה את נזקם של נפגעים מעטים, בית המשפט לא יאשר את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית.

עורך דין אדי בליטשטיין
לא כל מקרה מתאים לצורך הגשת תביעה ייצוגית – חשוב להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה

כלומר, אם נתקלתם במחדל או הפרת חוק כלשהי אשר פגעה בכם, ואתם שוקלים הגשת תביעה ייצוגית, שאלו את עצמכם קודם האם אתם מכירים אנשים נוספים אשר נפגעו בצורה דומה?

אם אתם לא מכירים אנשים נוספים שנפגעו בצורה דומה (ואף לא ניתן לאתר אנשים אלה גם לאחר השקעת מאמצים ומשאבים) הסיכוי להצליח במסגרת תובענה ייצוגית אינו גבוה. ומדוע?

נתבע במסגרת תביעה יצוגית יכול לטעון טענות הגנה רבות. אחת מטענות הגנה אלה היא טענת "טעות נקודתית". כלומר, הנתבע מודה שביצע פעולה בניגוד לדין, אך טוען שההפרה רלוונטית רק ביחס לתובע הייצוגי.

במידה והתובע הייצוגי לא יוכל לסתור את טענת ההגנה, בית המשפט ידחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית משום שלא יוכח בפניו שקיימת קבוצה של נפגעים. בעניין זה קיימת פסיקה של בית המשפט העליון, בה נעזרים נתבעים רבים. במסגרת פסיקה זו של בית המשפט העליון נקבע שלצורך הוכחת קבוצה לעיתים לא יהיה מנוס משימוש בכלים שונים, כגון ביצוע סקר צרכנים.

אם לא ניתן להוכיח שקיימת קבוצה של נפגעים הרי שהליך של תובענה ייצוגית אינו מתאים בנסיבות העניין, ובמקרה כזה היה על התובע הייצוגי לנקוט בהליך של תביעה "רגילה"/תביעה אישית.

זו עשויה להיות סיבה מספקת על מנת להוביל לדחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וחיובו של התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

טענת הגנה נוספת היא טענת "זוטי דברים". כלומר, טענת הנתבעת היא שההפרה היא כה זניחה ולא משמעותית, שלא ניתן למצוא אנשים נוספים שיטענו שנגרם להם נזק. החל מיום 4.7.2021 בית המשפט העליון פסק כי אין לקבל הגנת זוטי דברים במסגרת תביעה ייצוגית.

לסיכום נקודה זו, לא מגישים תובענה ייצוגית רק על בסיס הנחה "אם זה קרה לי – זה בוודאי קרה לאנשים נוספים". על מנת להגיש תביעה יצוגית חייבים להציג דוגמאות רבות ככל הניתן לנפגעים רבים ולנזקים משותפים. רק במקרים אלה ישנו סיכוי שבית המשפט יאשר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מהם התנאים המקדימים לצורך הגשת תביעה ייצוגית?

לא ניתן לשאול איך להגיש תובענה ייצוגית מבלי להכיר את התנאים המקדימים לצורך הגשת תובענה ייצוגית, הקבועים בסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות.

תביעה ייצוגית
מהם התנאים להגשת תביעה ייצוגית?

סעיף 4(א):

א. אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;

(2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;

3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).

במאמר זה נתמקד בתנאי הקבוע בסעיף 4(א)(1). סעיף זה קובע שמי שרשאי להגיש תובענה ייצוגית הוא אדם בעל עילת תביעה אישית.

מהי אותה עילת תביעה אישית?

עילת תביעה אישית משמעותה שרק מי שנפגע בפועל יוכל להגיש תביעה יצוגית בשם קבוצת הנפגעים.

אדם שרק שמע על הפרה, אך ההפרה לא רלוונטית אליו באופן אישי, לא יוכל להגיש תביעה יצוגית ולייצג את חברי הקבוצה.

שימו לב, סעיף זה מתייחס במפורש לקבוצת נפגעים. כפי שכבר הזכרנו, אם המקרה אינו רלוונטי לקבוצה של נפגעים, אלא לכל היותר לאדם ששוקל להגיש תביעה יצוגית, המקרה אינו מתאים להתברר במסגרת הליך ייצוגי.

במקרים מסוימים, אם יתברר במהלכו של ההליך שלאדם המעוניין לייצג את קבוצת הנפגעים (המבקש) אין עילת תביעה אישית, בית המשפט יורה על החלפתו. אמנם אפשרות זו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט אך בית המשפט לא ימהר להפעיל את סמכותו בעניין זה, במיוחד אם ברור, או היה צריך להיות ברור, שלאדם שיזם את ההליך בפועל אין שום קשר לקבוצת הנפגעים. ברוב המקרים, במצב שכזה בית המשפט ידחה את בקשת האישור ולא יורה על החלפתו של יוזם ההליך (המבקש).

סעיף 8(א):

בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

אמנם הסעיף מתייחס לתנאים בהם יאשר בית המשפט תובענה ייצוגית (כלומר, שלב מתקדם בהליך), אך יש להתייחס לתנאים אלה עוד טרם הגשת בקשה לאישור תובענה יצוגית על מנת להגדיל את סיכויי קבלתה על ידי בית המשפט.

התנאי הראשון מתייחס לקבוצה – אם אין קבוצת נפגעים (גדולה), והפרת הדין או הנזק אינם משותפים לכל חברי הקבוצה הרי שהמקרה אינו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית. זו הסיבה שעוד טרם הגשת תובענה ייצוגית צריכים לאתר מספר גבוה ככל הניתן של נפגעים על מנת לשכנע את בית המשפט שקיימת קבוצה בשמה צריכים לנהל תובענה ייצוגית (בדרך כלל אני ממליץ להתחיל הליך ייצוגי לפחות עם שניים – שלושה מבקשים, שלהם נגרמו נזקים משותפים).

התנאי השני מתייחס ליעילות וההוגנות – אם המקרה מצריך ביצוע בדיקות פרטניות של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה על מנת להכריע האם הוא נפגע ממחדלי הנתבע, הרי שהמקרה לא בהכרח מתאים להתברר במסגרת תובענה ייצוגית (הטיעון המשפטי הוא שלא קיימת קבוצה הומוגנית).

לעומת זאת, אם כל השוני בין חברי הקבוצה מתמקד אך ורק בשוני גובה הפיצוי להם הם יהיו זכאים, הרי שבמקרים אלה בית המשפט לא ידחה את בקשת האישור.

התנאים השלישי והרביעי נדונים בדרך כלל ביחד – תנאים אלה מתייחסים לתובע הייצוגי ועורך דינו. אם התובע הייצוגי פועל בחוסר תום לב, ולא מייצג נאמנה את טובת חברי הקבוצה, הרי שזו סיבה שלא לאשר תביעה ייצוגית.

במסגרת תביעה יצוגית קיים ניגוד עניינים תמידי בין התובע הייצוגי לחברי הקבוצה. התובע הייצוגי מעוניין לזכות בגמול כספי גבוה ככל הניתן ולסיים את ההליך המשפטי מהר ככל הניתן. ניתן להעלות על הדעת מצב בו נתבע מחליט לשלם סכום כספי לתובע הייצוגי על מנת שזה יסוג מתביעתו. במקרים אלה ניתן לטעון כי התובע אינו מייצג את הקבוצה בתום לב, ואף לא בדרך הולמת.

מצב נוסף שעשוי להיות רלוונטי לסעיפים אלה הוא כאשר מתחרה עסקי מחליט להגיש תביעה ייצוגית. כלי התובענה הייצוגית לא נועד על מנת שמתחרים עסקיים ינסו לפגוע האחד בשני, ולכן גם במקרה זה עשויה לעלות הטענה שהקבוצה לא מיוצגת כראוי.

גם עורכי דין אינם חסינים מביקורת. בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר מוגשת ללא תשתית ראייתית בסיסית, ברישול ובאמצעות עורך דין שאינו בקיא בהליך מורכב זה, עשויה להוביל לטענה שהקבוצה אינה מיוצגת בדרך הולמת.

לכן, טרם הגשת תובענה ייצוגית יש לבדוק מהו האינטרס האמיתי שעומד מאחורי הרצון לנקוט בהליך זה. מניע כספי גרידא לא יוביל בהכרח לדחיית ההליך, משום שבתי המשפט מבינים שאף תובע לא ינקוט בהליך זה (שכרוך בלא מעט סיכונים) ללא תמריץ כספי, אך התמריץ הכספי לא אמור להוביל לפגיעה בקבוצה.

ביחס לשני התנאים האחרונים, בית המשפט רשאי לאשר את ניהול התובענה כייצוגית אך להחליף את התובע הייצוגי, עורך דינו או שניהם ביחד, והכל במטרה להטיב עם קבוצת הנפגעים.

פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק

אמנם לא מדובר בדיוק בתנאי מקדים לצורך הגשת תובענה ייצוגית, אך בהחלט מדובר בסוגיה חשובה אשר עשויה להוביל לדחייתה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולכן חשוב מאוד להכיר סוגיה זו טרם חשיבה ו/או ניסוח הבקשה.

סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.

כלומר, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית המבוססת על פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק. פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק נפוצים בחוק הגנת הצרכן, חוק טיבי, חוק הטכנאים וגם בחוק הספאם.

מה שמייחד פיצויים אלה הוא שהם נעים בסכומים גבוהים (בין מאות שקלים לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים) והנפגע אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו (מכאן גם שמם של פיצויים אלה). למעט חריג הרלוונטי לאנשים עם מוגבלויות, תובענה ייצוגית אשר תהיה מבוססת על פיצויים אלה עשויה להידחות על הסף.

בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות טרם הגשת תובענה ייצוגית

קיומה של תובענה יצוגית קודמת באותו נושא בו אתם רוצים להגיש תובענה יצוגית עשויה להוביל למצב שבית המשפט יורה על מחיקת התובענה שלכם (ככל שתוגש), ולכן, על מנת לחסוך זמן ומשאבים בהכנת והגשת תובענה חדשה כדאי לבדוק האם פנקס התובענות הייצוגיות מתייחס לתובענה קודמת באותו נושא.

למעשה לא מדובר בסוגיה טכנית בלבד שנועדה לשרת את התובע הייצוגי, אלא בחובה שקבועה בחוק תובענות ייצוגיות וגם בתקנות תובענות ייצוגיות. ישנן דוגמאות בפסיקת בתי המשפט בהן בתי המשפט בחרו לסלק בקשת אישור על הסף באותם מקרים בהם המבקש ועורך דינו לא בדקו ולא הודיעו, כנדרש, לבית המשפט על כך שישנן בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נוספות העוסקות באותה סוגיה. במקרים קיצוניים אף נפסקו הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:

בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.

תקנה 2(13) לתקנות תובענות ייצוגיות:

בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

13. פרטי בקשה אחרת לאישור או תובענה ייצוגית אחרת אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, אם מצא בפנקס;

ככל שלא תפעלו על פי ההוראות המוזכרות לעיל, ותגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא שכבר מתברר בפני בית המשפט, רוב הסיכויים שתגלו שעבדתם לחינם והתובענה שלכם לא תתברר.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית
הגשת תביעה ייצוגית

כפי שהוזכר בתחילת המאמר, חוק תובענות ייצוגיות מתייחס לרשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

סעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות:

(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.

(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.

התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות כוללת רשימה ארוכה של מקרים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית.
המקרה הנפוץ ביותר הוא תביעה של לקוח נגד בית עסק, אך קיימות תביעות ייצוגיות רבות גם בנושא משלוח ספאם (דואר זבל), תביעות ייצוגיות בדיני עבודה, תביעות ייצוגיות בתחום הביטוח, תביעות ייצוגיות בעניין מפגעים סביבתיים, תביעות ייצוגיות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ועוד.

מתי כדאי וצריכים להגיש תביעה ייצוגית?

בשלב זה אתם כבר יודעים שניתן להגיש תובענה ייצוגית רק כאשר מדובר בהפרת חוק ונזק הרלוונטיים לקבוצה גדולה של אנשים, כאשר קיימות שאלות משותפות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכאשר ניהול תובענה ייצוגית זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

אך האם תמיד כדאי להגיש תביעה ייצוגית, גם כשתאורטית קיימת אפשרות לעשות זאת? התשובה היא לא.

תביעה ייצוגית זהו הליך מורכב מאוד אשר גוזל זמן ומשאבים רבים. לכן, טרם הגשת תביעה ייצוגית צריכים לבחון מי הנתבע שעומד מולנו. אם הנתבע הפוטנציאלי הוא תאגיד גדול ועמיד הרי שאין כל התלבטות, וככל שאתם מצויידים בתשתית ראייתית ועובדתית מספקת כדאי וצריכים להגיש תביעה ייצוגית.

אך מה עושים אם הנתבעת הפוטנציאלית היא מכולת שכונתית או תאגיד הממוקם במזרח ירושלים?
בשני המקרים הללו עשויות לצוץ מספר בעיות, אשר חלקן משותפות. ראשית, אם מדובר בנתבע כגון מכולת שכונתית הרי שתביעה ייצוגית עשויה לרסק את בית העסק. עלול להיווצר מצב שאתם תזכו בתביעה (במסגרת פסק דין סופי) אך תגלו שאין ממי לגבות את הכסף (החברה במצב חדלות פרעון או עוסק המורשה הכריז על פשיטת רגל).

באופן דומה קיימת בעיה עם חברות הממוקמות במזרח ירושלים. גם אם תזכו בהליך הייצוגי הרי שאתם עשויים להתקל בבעיית גבייה (ככל שהתאגיד לא ישלם). מעשית, קיים קושי לא מבוטל לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד חברות הממוקמות במזרח ירושלים, ורבים מוותרים על הליכי גבייה מראש.

לסיכום, כדאי תמיד לבחון מיהו הנתבע הפוטנציאלי לפני הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. אם מדובר בגוף קטן יש לשקול היטב האם ישנה כדאיות בנקיטת הליכים משפטיים במסגרת תביעה ייצוגית.

הגשת תביעה ייצוגית נגד עסק קטן או אדם פרטי

הגשת תביעה ייצוגית נגד עסק קטן (לדוגמה חנות עם סניף אחד) או אדם פרטי (לדוגמה בעליה של חנות) הפכה להיות נפוצה מאוד בשנים האחרונות, ובמיוחד כאשר מוגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות. אחת הסיבות לכך היא שהליכים אלה מוגשים לבית משפט השלום, שם האגרה לצורך הגשת הליך ייצוגי נמוכה הרבה יותר ביחס לבית המשפט המחוזי.

לפני הגשת תביעה ייצוגית נגד עסק קטן או אדם פרטי צריכים לקחת בחשבון שתי סוגיות עיקריות: 1. הסיכוי שתקבלו גמול משמעותי במקרים אלה נמוך מאוד. 2. בתי המשפט לא אוהבים לנהל תביעה ייצוגית נגד עסק קטן או אדם פרטי.

ניתן לראות דוגמאות רבות בפסיקות בתי המשפט לכך שניהול תביעה ייצוגית נגד עסק קטן או אדם פרטי נתפשת לעיתים כדבר שאינו חיובי (ואף שלילי) בעיני בית המשפט. כך לדוגמה נפסק במסגרת ת"צ 24597-10-22 חיים סרור נ' אריאל רום השקעות בע"מ:

מושכלות ראשונים אלו של בית המשפט העליון חייבות לעמוד לנגד עיננו כאשר אנו בוחנים את התובענות הייצוגיות המוגשות לבית המשפט. זאת גם, אך לא רק, מקום שהנתבעים הם עסקים קטנים, ואף יחידים, שיכול שהפרו הפרה מינורית (וייתכן אף בתום לב) של הוראות הדין. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר פנייה מוקדמת אליהם יכולה הייתה לחסוך מהם ימים ולילות רבים של מצוקה כלכלית ורגשית לאחר שמקבלים לידיהם תובענה ייצוגית שמוגשת כנגדם לבית המשפט המחוזי בסכומים של מיליוני שקלים.

אין הכוונה לחסום את הפנייה להליכים אלה, גם כאשר ההפרה היא מינורית, אם הפגיעה בחבר הקבוצה הבודד עלולה להיות רבה. אולם, יש לעשות בכלי זה בשימוש מושכל וזהיר, תוך בחינה האם פנייה מוקדמת אינה עדיפה על השימוש בנשק יום הדין. האם לא ראוי להשאיר את הפנייה לבית המשפט בתובענה ייצוגית כמוצא אחרון לאחר שייעשה ניסיון קצר לסיים ההפרה הנטענת, במיוחד מקום בו הפגיעה אינה כה רבה?

במקרה הספציפי הזה, מכיוון שהמבקש (מי שהגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית) לא פנה תחילה לבית העסק בפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית, בית המשפט שלל ממנו ומעורך דינו את הגמול ושכר הטרחה, כך שלמעשה הם בזבזו את זמנם לחינם.

אילו פעולות הכנה צריכים לעשות כדי להגיש תביעה ייצוגית?

אם הגעתם עד כאן אתם בוודאי מבינים שטרם הגשת תביעה ייצוגית צריכים לבחון ולבדוק היטב את כל מה שנכתב עד כה. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט הרחיבה את החובות המוטלות על התובע הייצוגי ועורך דינו. אי ביצוע מטלות אלה עשויה להוביל להפחתת התשלום המשולם לתובע הייצוגי ועורך דינו במקרה של אישור הבקשה וקבלת התובענה (במקרה הטוב) או להוביל לדחיית התובענה (במקרה הגרוע).

פניה מוקדמת לנתבע טרם הגשת תביעה ייצוגית

פניה מוקדמת לנתבע מטרתה ליידע את הנתבע בדבר הפרת הדין המבוצעת על ידו, במטרה לאפשר לו לתקן את המחדל עוד לפני שמוגשת נגדו תביעה ייצוגית. כיום אין חובה לביצוע פניה מוקדמת למעט במקרים בהם רוצים להגיש תביעה ייצוגית נגד מעביד, ובמיוחד כאשר קיים ארגון עובדים יציג (על פי פסיקת בית הדין הארצי).

בעקבות חשיבותה של הפניה המוקדמת, בחודש מאי 2016 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות כך שתהיה חובה לבצע פניה מוקדמת לנתבע טרם הגשת תביעה ייצוגית. הצעת חוק זו באה לעולם לאחר שהתברר כי קיימים עורכי דין ותובעים סדרתיים אשר מגישים תביעות ייצוגיות רבות נגד בתי עסק קטנים שכל מטרתם לקבל גמול כספי לתובע הייצוגי ועורך דינו בלבד, ולסיים את ההליך הייצוגי בהליך הסתלקות מתוגמלת אשר שונה באופן מהותי מהסדר פשרה המשרת את כל חברי הקבוצה.

לפניה מוקדמת טרם הגשת תביעה יצוגית חשיבות רבה נוספת; פניה שכזאת, ותשובה עליה, עשויים להוביל למצב בו אתם מגלים שטעיתם וכלל אין לכם עילת תביעה, ואילולא הייתם פונים לנתבעת, הייתם מגישים תביעה יצוגית, מנהלים הליך משפטי מלא (ובכך גורמים לבזבוז זמן שיפוטי וגורמים לנתבע לשלם כספים רבים כדי להתגונן מפני תביעה יצוגית) ובסופו של דבר מפסידים ומשלמים הוצאות משפט גבוהות מאוד.

לחלופין, פניה מוקדמת, ותשובה עליה, עשויים לגלות לכם פרטים נוספים ומהותיים שיסייעו לכם בהמשך ההליך. די בשתי סיבות אלה על מנת לנקוט בכל תביעה ייצוגית פוטנציאלית בפניה מוקדמת, שכן יתרונותיה עולים על חסרונותיה.

למי פונים כדי להגיש תביעה ייצוגית?

כמו בכל תחום אחר, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר פונים למומחה הטוב ביותר שניתן לאתר בתחום ספציפי. אם אתם רוצים להגיש תביעה ייצוגית בוודאי לא תפנו לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

על מנת להגיש תביעה ייצוגית ולהצליח בה חייבים ליצור קשר עם עו"ד תביעות ייצוגיות מנוסה, אשר עוסק ומתעדכן בתחום זה באופן קבוע. התעדכנות קבועה בתחום זה הכרחית ביותר, במיוחד לנוכח העובדה שניתנות החלטות שיפוטיות חשובות לעיתים קרובות יחסית, והחלטות אלה עשויות להציב דרישות ותנאים חדשים בפני התובע הייצוגי.

עורך דין תביעות ייצוגיות שהגיש תביעות בודדות ולא הגיע להשגים משמעותיים לא יוכל לייצג אתכם ואת חברי הקבוצה באותו צורה כמו עו"ד תביעות ייצוגיות שמגיש תביעות ייצוגיות באופן קבוע או מייצג באופן קבוע נתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות, סיים תיקים בפשרות נאות לטובת חברי הקבוצה, הגיע למצבים בהם בתי המשפט אישרו את בקשותיו לאישור תובענות ייצוגיות, ואף ניהל תיקים עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

ניסיון וידע בתחום זה (בדומה לתחומים אחרים) עשוי להיות ההבדל המכריע בין תיק המסתיים לטובת חברי הקבוצה, ובגמול נאה לתובע הייצוגי, לבין דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

למה כדאי להגיש תביעה ייצוגית?

ניתן לחלק את האנשים שרוצים להגיש תביעה ייצוגית לשתי קבוצות:

  1. אנשים שרואים בהליך זה בעיקר מיזם כספי ומטרתם להרוויח כסף;
  2. אנשים עקרוניים שמטרתם להוביל להפסקת הפרת הדין (ולעיתים אף להעניש את החברה המפרה את הדין), והגמול הכספי הוא משני עבורם.

ניתן לשער שמרבית האנשים שייכים לקבוצה הראשונה, אך אין בכך שום דבר פסול. הן בתי המשפט והן היועץ המשפטי לממשלה הכירו במניע הכספי כמניע לגיטימי, כל עוד הוא מתיישב עם טובת חברי הקבוצה.

אם לא היה פוטנציאל להרוויח סכומי כסף גבוהים במסגרת תביעה ייצוגית, אף תובע ייצוגי לא היה נוטל על עצמו את הסיכונים בהם כרוך הליך משפטי זה, וללא תובעים ייצוגיים הליך התובענה הייצוגית כלל לא היה מתקיים.

כמה כסף ניתן להרוויח במסגרת תביעה ייצוגית?

זכרו, אתם כתובעים ייצוגיים מתחילים את ההליך אך אתם לא העיקר בהליך זה. במסגרת הליך התובענה הייצוגית חייבים תמיד לדאוג לפיצוי גבוה כמה שיותר לחברי הקבוצה, ומדוע?

בתי המשפט פוסקים גמול לתובע הייצוגי, ושכר טרחה לעורך דינו, בהתאם לתועלת המושגת לטובת חברי הקבוצה. ככל שהפיצוי לחברי הקבוצה הוא גבוה יותר כך גם הפיצוי הכספי אותו יכול לדרוש התובע הייצוגי הוא גבוה יותר. בצורה זו מנסה מערכת המשפט לתמרץ את התובע הייצוגי לפעול לטובת חברי הקבוצה.

במסגרת תביעות ייצוגיות שבהן הפיצוי לקבוצה מגיע למיליוני שקלים, הגמול לתובע הייצוגי יכול לנוע בגין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.

אילו הוצאות צפוי לשלם התובע הייצוגי?

הוצאות משפט לאחר דחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית

החשש הגדול ביותר הכרוך בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט. בעבר, לאחר הליכים ממושכים קבוצת תובעים ייצוגיים חויבה בהוצאות משפט בסך 350 אלף ש"ח.

על מנת להקטין את הסיכון בדחיית הבקשה וחיוב בהוצאות משפט (בהליכים משפטיים אף פעם לא ניתן להבטיח הצלחה ב-100% ולכן תמיד מדובר בהקטנת סיכונים ולא בביטולם) חייבים לבצע עבודתם הכנה רצינית לפני הגשת תביעה ייצוגית.

אל תתפתו להגיש תביעה ייצוגית יום לאחר פרסום על תקלה כלשהי בחברת תקשורת או הפרה הרלוונטית לסימון מוצרי מזון. בדרך כלל תביעות מסוג זה מסתיימות בהסתלקות וחלקן בדחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

אגרת בית משפט

החל מיום 8.5.2018 יש לשלם אגרה לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט השלום – אגרה בסך כ-8992 ש"ח (בעת הגשת ההליך משלמים רק 3373 ש"ח). הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי – אגרה בסך כ-17,984 ש"ח (בעת הגשת ההליך משלמים רק 6182 ש"ח).

הסכומים עולים מעט מדי שנה וייתכן שבמעמד קריאת מאמר זה הסכומים בפועל יהיו גבוהים יותר.

בשני המקרים לא משלמים את כל סכום האגרה מיד עם הגשת התביעה הייצוגית, אלא תשלום האגרה מתחלק לשני חלקים. עם הגשת תביעה ייצוגית משלמים קצת פחות ממחצית הסכום, בשני המקרים.

תביעות ייצוגיות לבית הדין לעבודה פטורות מתשלום אגרה. הליכים ייצוגיים בנושא נגישות, מפגעים סביבתיים פטורים מאגרה גם כן.

שכר טרחת עורך דין

תשלום שכר טרחת עורך דין על ידי התובע הייצוגי תלוי בהסכם בין התובע הייצוגי לעורך דינו. בדרך כלל, כאשר מדובר בעילת תביעה טובה וכאשר מדובר בתיק אשר עשוי להניב שכר טרחת עורך דין נאה, מוסכם כי הנתבעת היא זו שתשא בשכר טרחת עורך הדין (כל עוד זוכים בתיק).

הוצאות אחרות

לאורך ההליך קיימות הוצאות שונות בהן נושא התובע הייצוגי באופן בלעדי. לדוגמה; חוות דעת מומחה, זימון עדים, שליחויות לבתי משפט, רכישת ציוד הכרחי לצורך ניהול התובענה, עלויות הדפסה ייחודיות (באחד התיקים המטופלים במשרדנו היה צורך להדפיס מעל 2000 תמונות צבעוניות – דבר הכרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת) ועוד.

איך להגיש תובענה ייצוגית?

איך להגיש תביעה ייצוגית זו לא השאלה שעליכם לשאול משום שתביעה ייצוגית לא מתחילה כתביעה אלא כבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ולכן בתחילת ההליך התובע הייצוגי נקרא המבקש או המבקש בבקשת האישור.
רק אם בית המשפט מאשר את הבקשה מתחיל שלב ניהול התובענה. אם בית המשפט דוחה את הבקשה ההליך מסתיים (לרוב בתוספת חיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט).

בניגוד לרוב ההליכים המשפטיים, בקשה לאישור תובענה ייצוגית מוגשת בליווי תצהיר מטעם התובע הייצוגי וכל הראיות עליהם הוא מסתמך. חשוב מאוד לצרף כבר בשלב התחלתי זה את כל הראיות עליהם מסתמך התובע הייצוגי, ואת כל הראיות אותן ניתן לאתר בשקידה סבירה, משום שככל שההליך המשפטי יתקדם יהיה קשה יותר ויותר לצרף ראיות נוספות בהמשך (לרוב, גם אם תתקבל בקשה מאוחרת לצירוף ראיות, הרי שהדבר יהיה כרוך, כמעט תמיד, בחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט).

כמו כן, לבקשה לאישור תובענה ייצוגית מצורף עותק של כתב התביעה. מעשית עותק זה הוא כמעט חסר חשיבות משום שבעת מתן החלטה בבקשת האישור, בית המשפט מורה, לרוב, להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל שינויים בהגדרת הקבוצה, עילות התביעה, וכו'.

מנגנון איתור נפגעים

מנגנון איתור נפגעים זוהי דרישה שנוצרה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון. על התובע הייצוגי לפרט כבר במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית דרכים מעשיות לאיתור הנפגעים ולהערכת הנזק. אי התייחסות לדרישה זו עשויה להיות עילה לדחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

שאלות נפוצות בעניין הגשת תביעה ייצוגית

  • כמה עולה להגיש תביעה ייצוגית?

    ההוצאה הראשונה היא אגרת בית המשפט. ככל שרוצים להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי תצטרכו לשלם אגרה ראשונית בת כ-5500 ש"ח. יתכן שבהמשך תצטרכו לשלם אגרה נוספת בת כ-10500 ש"ח (בהתאם לתוצאת ההליך). סכום האגרה מתעדכן מעט מדי שנה וייתכן שבעת קריאת מאמר זה הסכום יהיה גבוה יותר.

    לא תצטרכו לשלם שכר טרחה עבור ייצוג על ידי עו"ד תביעות ייצוגיות. יתכן שיהיה צורך בתשלום עבור חוות דעת מומחה (תלוי באיזה מקרה מדובר).

  • היכן אפשר לראות דוגמה של תביעה ייצוגית?

    בפנקס תובענות ייצוגיות ניתן לראות את כל הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו. הפנקס זמין לכולם.

  • האם אני יכול להגיש תביעה ייצוגית בעצמי?

    לא. צריכים להסתייע בשירותיו של עו"ד תביעות ייצוגיות מנוסה. ניתן למצוא דוגמאות בפסיקה בהן בקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחתה על הסף כאשר מבקש ניסה לייצג את עצמו ולנהל הליך ייצוגי ללא עורך דין.

  • למה שמישהו ירצה להגיש תביעה ייצוגית?

    תביעה ייצוגית היא כמו סטארטפ. מי שמגיש אותה וזוכה בהליך יכול לקבל פיצוי כספי משמעותי.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 145

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

תביעה ייצוגית - הגשת תביעה ייצוגית
תביעה ייצוגית - הגשת תביעה ייצוגית
חזרה לחלק ספציפי במאמר
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדין
שליחה בוואטסאפ
שליחה בטלגרם
שליחה בדוא"ל
מדוע כדאי לשכור את שירותינו?
מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
תמונה של עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חיוג לעו"ד אדי בליטשטיין 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
17 קטעי וידאו
מאמרים באותה קטגוריה

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב