ישות משפטית – מה זה ולמה זה מאוד חשוב לצורך הגשת תביעה?

מה זה ישות משפטית?

ישות משפטית (או אישיות משפטית) זהו מונח משפטי שמשמעותו מתן זכויות וחובות משפטיות לאותה ישות.

הסעיף הראשון לחוק הכשרות המשפטית והאפטרופסות קובע כך:

כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו.

סעיף 4 לחוק הפרשנות מגדיר מיהו "אדם":

מקום שמדובר באדם – אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד.

כלומר, החוק קובע במפורש שלא רק אדם יכול להיות ישות משפטית.

ישות משפטית מתאפיינת במספר מזהה ייחודי לאותה יישות. לדוגמה אדם הוא ישות משפטית לה מוקצה מספר זהות ייחודי. גם חברה (בע"מ וגם לא בע"מ) היא ישות משפטית לה מוקצה מספר ח.פ. ייחודי.

אין שני אנשים או שתי חברות בעלי אותו מספר זהות או ח.פ. ולכן כאשר מגישים תביעה נגד אדם מסוים ששמו לדוגמה משה לוי (שם מאוד נפוץ בישראל) יודעים שמתכוונים ליישות משפטית ספציפית בזכות מספר תעודת הזהות שהוקצה לאותו משה לוי.

האם רק אדם או חברה הם ישות משפטית המוכרת בדין?

לא, ישנן ישויות משפטיות נוספות שהדין מכיר בהם כמו לדוגמה עמותות, שותפות רשומה (הופכת להיות תאגיד), מועצות דתיות, עיריות, וכמובן המדינה.

כל הגופים האלה יכולים לא רק להיתבע על ידי תובע שמעוניין לקבל מהן סעד כלשהו, אלא ישויות משפטיות אלה יכולות גם לתבוע בעצמן במטרה לקבל סעדים.

האם עוסק מורשה הוא ישות משפטית?

עוסק מורשה אינו ישות משפטית ולכן עוסק מורשה לא יכול לתבוע או להיתבע. במקרה שרוצים לתבוע עוסק מורשה צריכים לתבוע את האדם שפועל כעוסק מורשה. כלומר, בכתב התביעה צריכים לציין את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

גם בית המשפט התייחס בעבר לסוגיית היותו של עוסק מורשה חריג שאינו מהווה ישות משפטי.

בעניין זה נקבע במסגרת ת"א 22095-09-16 פלונית נ' הבית של בלה, בין היתר, כך:

בהתאם לסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 רק "אדם" כשר לזכויות ולחובות משפטיות.  בסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] נקבע כי "'אדם' – לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים". הנה כי כן, ניתן לתבוע ולתן פסק דין נגד "אדם" בלבד – נגד אישיות משפטית (לזיקה בין הגדרת "אדם" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לבין המונח "אישיות משפטית" ראו, למשל, עע"מ 10372/08 עיריית בת ים נ' אדוט ז"ל, פס' 16 (4.1.2011)).

עסק, כשלעצמו – אינו אישיות משפטית. מאחורי עסק עומדת אישיות משפטית: "אדם", בין אם אדם בשר ודם או חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד. יש ועסק פועל תחת שם שאינו שם בעליו, אך השם העסקי – אינו בגדר אישיות משפטית. על המבקש לתבוע בקשר לפעילותו של עסק – לתבוע "אדם".

אם הבעלים של העסק רשום כעוסק מורשה – גם תיק "עוסק מורשה" ברשויות המס אינו אישיות משפטית נפרדת, השונה מאישיותו המשפטית של העוסק – אותו "אדם" – שמורשה להפעיל את העסק (ראו, למשל: ת"א (שלום ב"ש) 3851-11-13 סהלו אגניו נ' מוסך אוטו גת בע"מ (25.3.2014); תא"מ (חי') 17717-12-12 פיסטול נ' בליומינוב (7.7.2013); תא"ק (ת"א) 6118-08-12 סרוויסס הפקות אחמ"ים (2003) בע"מ נ' Papir Group Finances (29.10.2012); בש"א (י-ם) 8189/08 פרקט ירושלים (עוסק מורשה) נ' מיכאל-מיסול יסלזון (5.10.2009); תא"מ (צפת) 20274-06-09 אשרת קצלניק נ' כפיר שיטרית (28.4.2014)).

יפים לעניין זה דברי הנשיא ברק ברע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202: "אישיות משפטית (שאינה אדם) היא יציר הדין. אין היא יציר הטבע. על-כן הכרה בתופעה מסוימת כבאישיות משפטית – הנבדלת מאישיותם המשפטית של בני האדם הפועלים במסגרתה – מחייבת קיומה של הוראת חוק המכירה באותה תופעה, במפורש או במשתמע כבאישיות משפטית."

מדוע חשוב לציין בצורה מדויקת בכתב התביעה איזו ישות משפטית תובעים?

צריכים להבין שיש הבדל בין הגשת תביעה וניהולה בבית המשפט, לבין האפשרות בסופו של דבר להיפרע בפועל מהנתבע בהתאם לפסק דין.

יתכן מצב שבו תגישו כתב תביעה ולא תציינו נכון את שם הנתבע, או לא תציינו את מספר תעודת הזהות שלו. במקרה כזה הנתבע עשוי אפילו להגיש כתב הגנה או להתייצב לדיונים בבית המשפט. יתכן שאפילו תזכו באופן מלא ובמסגרת פסק הדין תקבלו את כל מה שדרשתם במסגרת כתב התביעה.

כאן בדיוק תתחיל הבעיה.

גם אם התביעה תתקבל באופן מלא, יתכן מאוד שפקידי לשכת ההוצאה לפועל לא יסכימו לפתוח תיק הוצאה לפועל (אם הנתבע לא ישלם) כי לא יהיה ברור בפסק הדין לאיזה אדם בדיוק מתכוונים. אם נקח את הדוגמה של משה לוי, מכיוון שיש הרבה אנשים עם שם זה יעלה החשש שתיק ההוצאה לפועל יפתח כנגד משה לוי הלא נכון.

מסיבה זו, לפני הגשת כל תביעה תקפידו להפיק שאילתה מרשות האוכלוסין (עולה 20 שקלים בלבד) בדבר פרטיו העדכניים של הנתבע הפוטנציאלי (לרבות מספר תעודת הזהות), וביחס לחברה תבדוק את פרטי התאגיד באתר משרד המשפטים (השירות ניתן ללא תשלום).

בדיקה זו לא תגזול מכם זמן רב, אך מנגד פשוט תסייע לכם בצורה משמעותית בהמשך. דוגמה פרקטית מאוד לכך היא שאם הנתבע לא יגיש כתב הגנה, בית המשפט עשוי לדרוש מכם להציג את השאילתה מרשות האוכלוסין או מאתר משרד המשפטים כדי להוכיח שביצעתם המצאה של כתב התביעה למקום והגורם הנכון. אם בית המשפט ישתכנע שהמצאתם את כתב התביעה לגורם ולמקום הנכון אתם תוכלו לקבל פסק דין בהעדר הגנה.

גורם שאינו ישות משפטית לא רשאי להגיש ולנהל תביעה

לקוח משרדנו נתבע בעבר על ידי גוף שאינו מהווה ישות משפטית. הגוף הזה ניהל כנגדו הליכים משפטיים רבים מאוד אבל בפועל התברר שלא מדובר ביישות שרשאית להגיש הליכים כלשהם.

עד שהלקוח הגיע למשרדנו אף גורם אחר, לרבות שופטים אחרים שדנו בהליכים שהוגשו כנגד הלקוח שלנו, לא שמו לב שאותו גוף מסתורי אינו ישות משפטית.

מדוגמה זאת אתם יכולים ללמוד שמבחינה טכנית גם אם לא מדובר ביישות משפטית מזכירות בית המשפט עשויה לקבל את כתב התביעה, וכל עוד הנתבע לא ישים לב לכך שהוא נתבע על ידי גוף שאינו ישות משפטית, התביעה אף עשויה להתנהל כנגדו, והוא עשוי להשקיע הרבה מאוד זמן וכסף כדי להתגונן מפני תביעה שהוא כלל לא צריך לנהל אותה לגופו של עניין.

כדי להתמודד עם תביעה שהוגשה על ידי גוף שאינו מהווה ישות משפטית אתם יכולים להיעזר בפסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 2685/22 פלונית נ' השר לביטחון פנים, שם נקבע, בין היתר, כך:

מושכלות יסוד בשיטתנו הן שההליך המשפטי מתנהל בין בעלי דין ספציפיים ומוגדרים (אנשים בשר ודם או תאגידים). כפי שצוין בפסיקה זה מכבר, "אין זה אלא צורך אלמנטרי, כי זהותו של בעל-דין לא תהא מוטלת בספק ולא תהא ענין לפירושים ולניחושים" (דברי השופט י' זוסמן בע"א 620/61 עובדיה והקטין יחזקאל נ' יחזקאל, פ"ד טז 1177, 1184 (1962)). ובמקרה אחר נקבע:

"תנאי-בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו זה מול זה שני בעלי-הדין שבריבם נדרש בית-המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית-המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק, לא קם מעשה-בית-דין. לפיכך חייב בית-המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל-כן אין החוק מכיר בקיומו […]

נוכח הצורך בקיומו של תובע, שבהעדרו אין תובענה בפני בית-המשפט, רשאי בית-המשפט לחקור ולדרוש, אם אמנם נתאגד חבר בני אדם שתבע […] על כרחך אתה אומר, שהתובע חייב להמציא לבית-המשפט את המידע הדרוש לעריכת החקירה" (ע"א 207/74 The Russian Ecclesiastical Mission In Jerusalem נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 836, 839 (1975) (להלן: ע"א 207/74 [נבו])).

כלל זה הגיונו בצדו. הדרישה כי המעורבים בהליך יזוהו כאישיות משפטית, הכשירה לתבוע ולהיתבע, מאפשרת לוודא שההליך מתנהל בין הצדדים שאכן נוגעים בדבר ואף מונעת מורכבויות ביישום ההחלטות שניתנות בהליך (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א 145 (מהדורה שלוש-עשרה 2020)). ודוק: הדברים נכונים הן ביחס לבעלי דין מן המניין (תובעים, נתבעים, עותרים, משיבים וכיוצ"ב), הן ביחס לצדדים שלישיים אשר מגישים בקשה למתן סעד נקודתי בזיקה להליך, כפי שאירע בענייננו.

…

בהתאם, לאורך השנים דחו בתי המשפט ניסיונות לנהל הליכים בעניינם של גורמים שנקבע כי אינם נחשבים כאישיות משפטית – למשל בית ספר, מותג מסחרי, בית חולים, קבוצת ספורט, בית מדרש וקהילה רוחנית, ומסקנה דומה נקבעה גם לגבי אתר אינטרנט…

בהקשר זה נוסיף כי עיזבון אף הוא איננו אישיות משפטית עצמאית – ולכן, חרף הפרקטיקה השגורה, עיזבון אינו יכול לשמש כבעל דין או כחליף לבעל דין שנפטר (רע"א 6590/10 עזבון המנוח אשתייה נ' משרד הביטחון, פסקאות 6-5 [נבו] (28.5.2012); ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 3 [נבו] (החלטה מיום 12.10.2010)).

ברוח זו נמחקו גם הליכים שהגישו גורמים אשר הזדהו כ"ארגונים" או "התארגנויות" מסוגים שונים, אך לא צירפו אסמכתא להיותם אישיות משפטית מוכרת (ראו למשל: ת"א (מחוזי ת"א) 40635-05-25 דקל חץ-דוד עוזר – ברית שבט אברהם נ' אינטרקיור בע"מ [נבו] (7.12.2025); ה"פ (מחוזי ת"א) 56154-12-15 באים לבנקים נ' Facebook Inc [נבו] (18.7.2016)).

…

אם כן, בבוא בית המשפט לדון בעניינו של גורם מסוים, ככלל יש לברר אם מדובר בגורם מהסוג שהדין מכיר בו כאישיות משפטית (ע"א 207/74 [נבו], בעמ' 839; וראו גם רע"א 46/94 זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202, 207-205 (1996)).

בתוך כך יש לוודא גם את זהותו ואת זיהויו של אותו גורם. לרוב נעשה הזיהוי באמצעות מספר מזהה ייעודי, כגון מספר תעודת זהות או מספר ח.פ. (ראו למשל תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר […]"; תקנות 10(2) ו-10(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיהן כתב תביעה צריך שיכלול את מספרי הזהות של התובע ושל הנתבע, כאשר "מספר זהות" מוגדר בתקנה 6 באופן שונה לגבי יחיד ולגבי תאגיד; כן ראו יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 114-113 (מהדורה שלישית 2025)).

 כל זאת, כאמור, במטרה לאפשר את ניהולו התקין של ההליך המשפטי ואת יישומן ואכיפתן של ההחלטות השיפוטיות שניתנות בו.

לסיכום

ישות משפטית זהו מונח משפטי שמטרתו להבהיר האם גורם כלשהו כשיר לדרוש זכויות ולעמוד בחובות.

ישות משפטית המוכרת בדין היא אדם, חברה (בע"מ או לא בע"מ), עמותה, שותפות רשומה, מוסדות המדינה, עיריות, מועצות דתיות. עוסק מורשה אינו ישות משפטית.

מאוד חשוב לבדוק ולציין במפורש מהי היישות המשפטית שאתם תובעים כי גם אם תזכו בתביעה סביר מאוד שתתקלו בקושי לגבות את הכספים, גם באמצעות לשכות ההוצאה לפועל.

מי שאינו ישות משפטית לא רשאי לנהל תביעה. אם אתם נתבעים והוגשה נגדכם תביעה על ידי גוף שאינו ישות משפטית, עליכם לעורר עניין זה ביוזמתכם, כי לא תמיד בתי המשפט מודעים לכך.