תביעה נגד קיווי (KIWI) בישראל – האם ניתן לתבוע סוכנות זרה?

קיווי (KIWI) היא סוכנות נסיעות המאפשרת הזמנת טיסות, מלונות, השכרת רכבים, ועוד, בחו"ל. עולה השאלה האם ניתן להגיש תביעה נגד קיווי בישראל על אף שהיא ממוקמת בחו"ל (צ'כיה)?

עניין זה הגיע לפתחו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (ת"ק 6132-12-22 יוסף ריבה ואח' נ' "קיווי" KIWI). הוגשה תביעה נגד קיווי בישראל, קיווי לא התגוננה ולכן ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה. קיווי הגישה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה בטענה שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי במסגרת תביעה מעל 100 אלף ש"ח? צרו קשר עם משרדנו.

קביעת בית המשפט: בשלב זה פסק הדין לא יבוטל

בית המשפט בחן את טענותיה של קווי והכריע כי יש לדחותן. בין היתר בית המשפט קבע כך:

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי לכך;

17.         עיקר טענת הנתבעת טוענת הינה כי מדינת ישראל אינה הפורום הנאות לדיון בתביעה, משמדובר בתביעה כנגד חברה צ'כית, אשר מתייחסת להזמנה מאתר צ'כי שמקום החברה הוא בצ'כיה. סבורני כי אין ממש בטענה זו. במסגרת ת"צ (ת"א) 19529-06-14 דוד חוטה נ' Booking.com B.V, [פורסם בנבו] נדונה סוגיה דומה לעניין שבפנינו. בעניין זה דובר על חברה המפעילה אתר אינטרנט להזמנת שירותי מלונאות ומקום מושבה של הנתבעת הוא בחו"ל. גם בעניין זה היה מדובר באתר בשפה העברית, אשר מיועד גם לגולשים ישראלים, מקודם ומפורסם במנועי חיפוש ישראליים וגם במקרה זה, טענה הנתבעת, כי היא יושבת ומאוגדת בחו"ל ולכן ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה.  בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט כדלקמן:

          "אשר לטענה כי הפורום הנאות הוא הפורום ההולנדי על פי מבחן מירב הזיקות, הרי שאיני מקבלת טענה זו. מדובר בנושא ישראלי מובהק, משום שעילת התביעה מתייחסת רק ללקוחות  הישראליים של חברת בוקינג, אשר רק לגביהם נטען כי בוקינג אינה מיישמת בעבורם את הגנת חוק הגנת הצרכן הישראלי הקובע כי על המחיר המפורסם לכלול את המע"מ, וזאת כאשר בוקינג מפעילה את האתר, בין היתר, בישראל, בעברית ופונה ללקוחות הישראלים….

               לפיכך הזיקות לפורום הישראלי הן: הלקוחות הישראלים המשתמשים בשירותי בוקינג להזמנת חדרים במלונות; בתי המלון הישראלים שמשתמשים בשירותי בוקינג לצורך שיווק וקבלת הזמנות און ליין מלקוחות, ביניהם לקוחות ישראלים; העילה מתבססת על הפרת חוק הגנת הצרכן הישראלי בהקשר הנוגע לישראלים בלבד (סעיפים 17א ו- 17ד לחוק הגנת הצרכן בהקשר של שירותי מלון), ועל הפרת חוק החוזים האחידים, שגם הוא חוק ישראלי; והזיקה העיקרית היא, שהעילה הנטענת היא אך ורק בנוגע להזמנת חדרים במלונות בישראל על ידי ישראלים המשתמשים באתר בוקינג. מכאן שמירב הזיקות בהקשר לתובענה ייצוגית זו דווקא מפנות לישראל כפורום הנאות ולא להולנד."

18.         סבורני כי בחינת מירב הזיקות בתביעה שלפני, מביאה למסקנה שלפיה הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדון בתובענה זו: התובעים הם ישראלים, ההזמנה בוצעה בישראל, הטיסה תוכננה לצאת לישראל, הנתבעת מפעילה אתר בשפה העברית והמחיר מוצג במטבע ישראלי.

19.         יודגש, כי במסגרת בחינת הפורום הנאות אשר נדון בת"צ 56722-05-16 DOMUT ואח' נ' דיגיטק אס אם טי אסמבליזם בע"מ ואח' [פורסם בנבו] נקבע כי ישנה חשיבות ציבורית בהגנה על הצרכן הישראלי אל מול חברה גלובלית:

"שיקולים של מדיניות ציבורית הם שיקולים מגוונים שאינם מכוונים תמיד לאותה תוצאה. בין השיקולים הללו ניתן להתייחס לשיקולים של "נימוס בינלאומי", שיקולים ערכיים, שיקולים של תחרות בין בתי משפט במדינות שונות, שיקולים של forum shopping, שיקולים של עומס על מערכת המשפט ועוד. וסרשטיין-פסברג בספרה הנ"ל מציינת שיקול נוסף לפיו "ככל שמעורבות החברה בחיים בישראל רבה יותר, כך תגדל הנכונות להתערב בנעשה בחברה…בעידן של גלובליזציה, עולה משקלה של שאלת אופן יישומם של השיקולים הציבוריים. ישנה עמדה לפיה בעידן כזה, בו ישנם יותר ויותר סכסוכים רב-לאומיים, יש להעמיד לרשות המתדיינים בתי-משפט שיעניקו גישה אליהם גם למי שמבקש סעד בין-לאומי….. "

20.         מכל המקובץ, אני קובע כי הפורום הנאות לתביעה זו הוא בית משפט זה הפועל בישראל, ועל כן דין הבקשה של הנתבעת שלא להכיר בבית משפט זה כפורום נאות להידחות. יובהר כי עניין הנתבעת בענייננו, דומה בהיבטים רבים לעניין חברת בוקינג שבו קבעו בתי המשפט בישראל, כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה. מדובר באזרחים ישראלים אשר משתמשים באתר הנתבעת וזאת בהתאם לאינטרס הכלכלי שלהם ובהתאם לאינטרס הכלכלי של הנתבעת עצמה. במידה ותתקבל הבקשה של הנתבעת לקבוע כי בתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות, המשמעות תהיה שתביעות לגיטימיות כנגד הנתבעת לא יתבררו כלל וזאת עקב מהמורות רבות אשר יחייבו תובעים פוטנציאליים ישראלים השקעה כספית ניכרת  אשר תהפוך תביעות מסוג זה לבלתי כדאיות.

21.         בהינתן שניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהיעדר הגנה, ניתנת לנתבעת שהות עד ליום 1.9.23 לפנות לבית משפט זה באמצעות נציג מתאים, בבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה. אחרת פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה יהא שריר וקיים.

מורה לתובעים לשלוח החלטה זו לנתבעת במסגרת דוא"ל לאחר שיבוצע תרגום לאנגלית עד יום 12.8.23.