כתב תשובה לכתב הגנה – מתי מגישים אותו והאם הוא תמיד נחוץ?

כתב תשובה

כתב תשובה לכתב הגנה מוגש תמיד על ידי התובע (לנתבע אין זכות להגיש כתב תשובה נוסף ללא קבלת רשות מבית המשפט) ומטרתו להתמודד עם טענה או טענות מפתיעות של הנתבע בכתב הגנתו. אפשר גם להשתמש בכתב התשובה על מנת להציג סתירה כלשהי בטענות הנתבע (לדוגמה מה שנכתב בכתב ההגנה לעומת המענה שנשלח מטעמו של הנתבע למכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים). חשוב להבין שאין תמיד צורך להגיש כתב תשובה, מהטעמים שיפורטו להלן.

כתב תשובה לכתב הגנה בתביעות שמתנהלות בבית משפט השלום או המחוזי

תובע רשאי להגיש כתב תשובה מכוח תקנה 18 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

(א) תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.

(ב) היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים.

שימו לב שעל פי תקנה זו עולה בבירור שאין חובה להגיש כתב תשובה (התקנה משתמשת במילה "רשאי" ולא חייב). אם תובע בוחר להגיש כתב תשובה עליו להגיש אותו תוך 14 ימים מהיום שהומצא לו כתב הגנה. אסור לכלול בכתב תשובה טענות או נימוקים חדשים שלא פורטו במסגרת כתב תביעה, אחרת הדבר עשוי להיות בגדר הרחבת חזית אסורה, והנתבע יוכל להתנגד לכך ואף למבקש למחוק את כתב התשובה שהוגש מטעמכם, או לפחות את הטענות החדשות שהן בגדר הרחבת חזית.

אורכו של כתב התשובה לא יעלה על 3 עמודים בלבד. עד שנת 2021 אורך כתבי הטענות לא היה מוגבל וניתן היה להגיש כתב תשובה באורך בלתי מוגבל של עמודים, אך עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 המצב השתנה כדי לקצר ולפשט את ההליכים המשפטיים.

מי שלא הגיש כתב תשובה לכתב הגנה רואים בו כאילו הוא מכחיש את כל הטענות שנכתבו בכתב ההגנה, למעט אלה שהוא הודה בהן במפורש (אם וככל שהודה).

כתב תשובה לכתב הגנה בתביעות קטנות

בעלי הדין רשאים להגיש כתבי טענות שונים, לרבות כתב תשובה, בהתאם להוראות דין ספציפיות המתירות להם להגיש את אותם כתבי טענות. בכל הקשור לכתב תשובה לכתב הגנה בתביעות קטנות ישנה חריגה מהוראות הדין. תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 העוסקות בפרוצדורה הרלוונטית להליך תביעה קטנה, אינן מתייחסות ואינן מתירות הגשת כתב תשובה לכתב הגנה בתביעות קטנות.

יחד עם זאת, בפועל, בתי המשפט מתירים הגשת כתבי תשובה בהליכים אלה. יתכן מאוד שאם נתבע שמכיר את הוראות הדין יתנגד לכך, בית המשפט ידון בסוגיה ויורה על מחיקתו של כתב התשובה מהתיק.

פסיקות בית המשפט העליון בנושא כתב תשובה לכתב הגנה

ניתן למצוא דוגמאות רבות מאוד לפסיקותיו של בית המשפט העליון בנושא זה. כך לדוגמה רע"א 9680/17 אוניברסיטת תל אביב נ' אירוינג ה. פיקארד (החלטה מיום 8.4.2018):

מטרתו של כתב תשובה היא לאפשר לתובע לחדד ולהסביר את טענותיו על רקע הטענות שהועלו בכתב ההגנה. כתב תשובה שיש בו טענות שעשויות להוביל לפלוגתאות חדשות, יכול לסרבל את הדיון, אף לפגוע בזכויות הצד שכנגד, ואז יכול להיות שדינו להימחק.

גם בניהול תביעה ייצוגית חלים כללים דומים. בעניין זה נקבע ברע"א 9018/16 עידו סולומנוב נ' לאומי קארד בע"מ (החלטה מיום 1.3.2017), בין היתר, כך:

הלכה היא כי אין מקום לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו לבקשת האישור אם לא ניתן לכך היתר מאת בית המשפט (ראו: בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, [פורסם בנבו] בפסקה 15 (‏22.11.2012); רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (19.7.2012) (להלן: עניין תנובה)). ברם, כלל זה כוחו יפה רק לטענות וראיות החורגות "מגדר מה שרשאי המבקש להביא בגדר תשובה לתשובה" (עניין תנובה, בפסקה 6).

לעומת זאת אין צורך באישורו של בית המשפט על מנת לכלול בתגובה טענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהעלה המשיב לבקשת האישור (ראו: רע"א 3600/16 אלמוג נ' נוגם תמרוקים בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 10 (‏8.8.2016) (להלן: עניין אלמוג); עוד ראו: תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) החלה בענייננו מכוח תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010).

אכן, האבחנה בין טענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובין טענות וראיות החורגות מגדר מענה כזה ומהוות חזית טיעון חדשה, אינה תמיד פשוטה (ראו: רע"א 7818/09 Merck Sharp & Dohme (israel 1996) Ltd נ' אוחנה, [פורסם בנבו] פסקה 2 (11.1.2010); רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, [פורסם בנבו] בפסקה 7 (28.8.2012)).

עם זאת, באופן כללי ניתן לומר כי טענה וראיה אשר אינן מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור מהוות מענה שניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשה ללא צורך בקבלת רשות (ראו: עניין אלמוג, בפסקאות 10-8), ומנגד טענות וראיות המוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור או סוטות ממנו, אינן בגדר מענה בלבד ולא ניתן לכלול אותן בתגובה אם לא ניתנה רשות לכך (ראו: רע"א 4732/15 מילגם חניה סלולארית בע"מ נ' גרטמבלום, [פורסם בנבו] בפסקה 7 (‏2.9.2015) (להלן: עניין מילגם)).

לבסוף, ראוי לציין כי העלאת טענות או הגשת ראיות חדשות ללא רשות במסגרת כתב תגובה לא תמיד תחייב את מחיקת הטענות או הוצאת הראיות מתיק בית המשפט, ויהיו מקרים שבהם ניתן יהיה להסתפק בפסיקת הוצאות (שם, בפסקה 7; השוו: עניין תנובה, בפסקאות 10-9). ההחלטה האם לנהוג כך נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטותיה בעניינים אלו (ראו והשוו: עניין מילגם, בפסקה 7; ועניין אלמוג, בפסקה 11).

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

יצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב